דילוג לתוכן העיקרי

היש מקום למוסד מבקר המדינה, עפ"י ההלכה?

תוכן

שאל השואל ואמר, על רקע עובדה שבית ישראל היום עוסקים בקול גדול ובכל כלי התקשורת בעניין של דוח המבקר על מבצע או מלחמת צוק איתן.
מהי עמדת ההלכה? האם יש צורך בגוף ביקורתי? האם ההלכה מכירה בכך או איננה מכירה בכך?
במיוחד לרגל העובדה שכבר כעת נשמעים קולות האומרים שההתיידנות וכל ההתעסקות בדוח המבקר על צוק איתן פוגעת בבטחון המדינה.

החלופה הערכית שמציעה תורת ישראל לצמצום הפגיעות בחסרי הישע

תוכן

עמדתה של התורה ביחס להתעללות בחסרי ישע

אין צל של ספק שאין כמו התורה אשר מיקדה את תשומת הלב לגבי התעללות ופגיעה בחסרי ישע.
דורנו המודרני הוא שקצץ בנטיעות ולא מחנך את העם עפ"י תורתנו הקדושה, ואז הוא נקלע למצוקה כל אימת שהוא רואה את ההתעללות בחסרי הישע, ובצדק, אבל אצלם הערכים והנורמות נמדדים ובאים ממקום של מצוקה. קשה לראות התעללות כזו. "מי שמתעלל באנשים חסרי ישע, כאילו פגע באמא שלי", זהו השיח. הם אינם מסתכלים על ערכים שניתנו לבני אדם שנבראו בצלם.

עקירת הישוב עמונה – מורה לנבוכים

תוכן

אתמול צפיתי כמו כל בית ישראל בתמונות המזעזעות מהפינוי/גירוש מהישוב עמונה. ובכיתי. ואין זה בושה לבכות ואף יש חובה לבכות. אלא שיש מבוכה על מה לבכות. שהרי נאמר "שם ישבנו גם בכינו", וכבר היה לנו גוש קטיף, על חולות גוש קטיף שם ישבנו גם בכינו. ועכשיו על הרי וגבעות עמונה שם ישבנו גם בכינו. אלא הבכי איננו ביטוי לרגשות בלבד, זה נכון, שרואים מראות מזעזעים, כיצד נגררים אנשים מבתיהם, נשים וטף, ומדובר בין אחים לאחים וזה פינוי וגירוש לאנשים שהיו עשרים שנה אז הדמעה מצויה מכח ההתרגשות והצער.

היש לצום י' לטבת משמעות גם לדורינו? האם על חייל שירה במחבל להיות נידון בדין הפלילי או בדיני מלחמה?

תוכן

שאל השואל: האם צום עשירי בטבת יש לו משמעות לדורנו או לא?

והתשובה: אכן השאלה מתבקשת כיוון שהנימוק שהרמב"ם הביא לצום עשירי בטבת בפרק חמישי מהלכות תעניות הלכה ב הוא "שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים, והביאה במצור ובמצוק" ואותו נבוכדנאצר כבר אין לו שום זכר וגם לא אותה בבל ולירושלים כבר היו עליות ומורדות מאז ועד היום.

סיכום הפסגה הבין-דתית המיוחדת שהתקיימה בספרד

תוכן

פורסם לראשונה באתר כיכר השבת

בימים של הגבהת חומות ומלחמות בין דתות ובתוכן, התכנסה יחד לפסגה היסטורית קבוצה יוצאת דופן של בכירי הרבנים, השייח'ים וראשי העדות הנוצריות מארץ הקודש, חכמי דת המזוהים עם חמאס לצד רבנים חרדים ובני הציונות הדתית, ישראלים ופלסטינים.

תגיות

אנטישמיות, רחמנות ובחירות בארצות הברית

שלום כבוד הרב,
תהיתי באם ניתן לברר סוגייה מסויימת עם כבודך הקשורה לבחירות לנשיאות ארצות הברית שנערכו לאחרונה.
יש לי חבר אמריקאי ששמח על נצחונו של דונאלד טראמפ.
אני לכשעצמי מאד נבוך מהעניין. ראיתי שמספר ארגונים אנטישמיים שמחים אף הם על נצחונו. וקשה לי להבין למעשה על מה שמחתם, אם באמת נצחונו של דונאלד טראמפ יהיה טוב לישראל ותורתנו!
יתרה מזאת, אחד היסודות היותר חשובים בתורתנו הוא מידת הרחמנות, האם וכיצד ניתן ליישב זאת עם הדרך בה טוען דונלד טראמפ שינהג עם המהגרים המסכנים בארצו.
הורנו רבנו. – אודה מאד להתייחסותך

היש משמעות אמונית לבחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית?

תוכן

האם יש משמעות אמונית לבחירתו של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, הן ברמה האישית והן ברמה המערכתית שזה היה בניגוד לתחזיות של הסקרים?
תשובה: אין אנו יודעים מיהו באמת דונלד טראמפ, בשלב זה הצהרות כמו כל פוליטיקאי וצריך לראות את זה במבחן המעשה ולא במבחן ההצהרות.

אנחנו רק יודעים מי היו קודמיו והם בעוונותינו המרובים למרות חיוכיהם השתמשו ביחסם לארץ ולמדינה ולמנהיגים בשיטת הגזר והמקל שיש בו גם סיכון מדיני. וכן הסתובבו מסביבם יהודים שאינם אמונים על דרך ה' ועל י"ג עיקרי האמונה ותמיכתם במדינה נובעת מאג'נדה שאין הרוב תומך בה, ואני זהיר ונקי בלשוני ומדבר באיפוק רב.

אירגוני הלהט"בים מנסים לכרסם בערכי קדושת המשפחה היהודית

תוכן

פורסם לראשונה באתר ערוץ 7

רבה של קרית אונו מתייחס לסערה סביב סוגיית הלהט"ב. "יש כאן ויכוח ערכי בין היהדות לתרבות המערב שמפוררת את ערכי היסוד של החברה".

הרב רצון ערוסי, רבה של קרית אונו וראש מחלקת משפט עברי בארגון חותם, מתייחס היום (שני) לסערה התקשורתית סביב סוגיית הלהט"בים וקורא לנהל שיח מעמיק ולא מתלהם.

Subscribe to אקטואליה