ערבית מוצ"ש ושליח ציבור הראוי לתפילה
שלום וברכה כבוד הרב.
אודה לתשובותיך לשאלותי הבאות:
1. כיוצא עדת תימן מידי פעם עת אני מתארח אצל בני משפחתי, אני נוהג להתפלל בשני בתי - כנסת אחד שאמי והאחר בלאדי. בתפילת ערבית של מוצ"ש, בשניהם, נוהג אחד מהמתפללים לומר בקול את ארבע הברכות הראשונות עד לסוף חונן הדעת. מה המקור למנהג זה (חיפשתי במספר מקורות אך לא מצאתי לא איזכור כל שהוא.)? כמו כן זכורני כי בקטנותי נהג זקן בית הכנסת בשכונתי לומר קטע זה בקול, וחברי הזכירני כי אף גם "יעלה ויבוא" נאמרה בקול ע"י זקן בית הכנסת, האמנם!?