שלום לרב
בשמחת תורה התפללתי בביכ"נ תימני בתור אורח. נידבתי סכום של 70 ש"ח עבור כיבוד של קריאת ילדים בתרגום. אחרי המכירה הגבאי טעה וברך מישהו אחר כמתנדב. (היו הרבה נדבות ולכן כנראה התבלבל). שאלתי: האם אני חייב לתת סכום זה. ואם כן האם אני חייב לתת אותו לאותו ביכנ"ס או שאפשר לתת אותו לביכנ"ס אחר
תודה

בס"ד כבוד הרב אני בעבר
רציתי לתרום לבית הכנסת בידן. אבל הגבאים לא רצו לקבל כי הם טענו שהקהל לא מעונין בזה. הבידן נשאר אצלי. השאלה האם אני צריך להמיר את הבידן לכסף ולתרום לבית הכנסת. ואיך עושים זאת? בכבוד רב דוד

האם מקום שהחזן מתפלל בו המוקף משלוש רוחות (לבד ממערב) מין גדר בגובה 90-100 ס"מ בערך, ללא הגבהה כלל אסור לפי הרמב"ם לחזן להתפלל בה? הכוונה שאינו מוציא צבור יד"ח? האם מקום גבוהה מעט (כ -5-10 ס"מ המוקף גדר ממערב וממזרח, וקצת מצפון וקצת מדרום (הם פתוחים באמצעם, ודרכם נין להכנס) ג"כ אסור?

רציתי לדעת האם יש מקור לכך שאנשים מניפים ידיהם מול ספר תורה ומנשקים את ידיהים. וכן עם המזוזה, אולי והיה מקום שינשקו את המזוזה ולא את היד. למה עושים זאת זה נראה די לא רציני...

לכבוד מו"ר הרב הגאון רצון ערוסי יצ"ו. ב"ה, יסדנו בית כנסת באחת השכונות החדשות בירושלם עיה"ק, ואנו מתפללים לפי נוסח אבותינו קרוב מאוד לנוסח שבו התפללתי אצל מו"ר ועט"ר מארי יוסף קאפח זלה"ה, כל הציבור קיבל את הנוסח והכל מתנהל על מי מנוחות ב"ה. ולשאלתי. וועד בית הכנסת החליט לרכוש במימון הציבור ריהוט לביה"כ, ז"א כסאות, וקבע שסדר הישיבה יהיה שורות שורות לכוון ההיכל ולא כפי שנהגו אבותינו לשבת מסביב וצמוד לקיר, כשנודע לחלק מהציבור על סדר הישיבה שקבע וועד ביה"כ, היתה התנגדות ורוצים להמשיך ולשבת מסביב כפי שקיים היום. יורנו רבנו כיצד לנהוג?
תודה.

האם אפשר להניח תפילין עם השעון?

לכבוד מורנו ורבינו הגאון הרב ערוסי יצ"ו. האם נהוג להוציא ספר תורה חדש שנכנס לבית הכנסת ולקרוא בו בכל השבתות במשך השנה? אם כן - ייתכן שזה יגרום לתרעומת מצד האנשים בבית הכנסת שיש להם ספרי תורה, והם יוצאו לקריאה רק במועדים ובשני וחמישי. יורנו מורנו ורבינו.

שלום לכבוד הרב!
יש לנו בבית אנציקלופדיה ישנה שאנו מעוניינים לזרוק. מן הסתם מוזכרים בה בכל מיני מקומות פסוקי תנ"ך וכדומה, שאלתינו האם לגנוז את כל האנציקלופדיה או לזרוק אותה שהרי לא ניתן לאתר את כל המקומות בה הדרושים גניזה.
ב. מהם באופן כללי הכללים לגניזת דברי קודש?
בתודה מראש.

לרב רצון הנכבד שלום רב. לאחרונה קראתי מס' תשובות של הרב בעניין קריאה בס"ת קלף. וידוע שקלף של ימינו פסול (!) הוא לשיטת רבנו הרמב"ם. ואסור לברך על ספר תורה כזה כך פסק רבנו. אך אני מבין שהרב מתיר מפני השלום ומפני שאין כל כך להשיג ורוב הספרים המצויים כיום הינם קלף כזה שלא מעובד לשמן. ואני שואל שאלת תם האם מפני השלום נתיר לברך ברכה לבטלה שאין ספק בכך שהיא לבטלה? האם נמחק הלכה זו מהרמב"ם ודיינו בכך שהנה יש עוד דבר שאין יהודי תימן פוסקים כרמב"ם. נכון שהקב"ה התיר למחוק שמו מפני השלום. אך למה לא נוהגים כך בכל מקום? מפני השלום נתיר לקרוא בס"ת אשכנזי או ספרדי אף שלהרמב"ם ואף למהרי"ץ פסול הוא.

שאלתי לגבי הל' יסודי התורה פ"ו אם כותב אחד משמות ה' בהפרד של מקף בין אחת מהאותיות לזאת שאחריה - האם כשמוחק אח"כ הוא עדיין עובר על איסור מחיקת שם ה' או מחיקת חלק משם ה'? האם זה משנה בין איזה אותיות הוא שם את המקף? האם מותר להוסיף לשם שכבר כתוב מקף ואז למחוק אותו או לשנות את אחת מהאותיות כגון ה"א מאלוקים לק"וף? האם מותר למחוק קטעים מפסוקים או הלכות, משניות, גמרות וכו'? האם מותר למחוק 'לק"י' האם ה - יוד בסוף נחשבת לחלק משם ה' או למשהו אחר? (אם זה משהו אחר אז איזה משהו?)