דילוג לתוכן העיקרי

שו"ת לסוכות

1. בתקופה זו של הסגר שרבים בחל"ת גוי התחיל את העבודה אצל יהודי עצמאי וכתוצאה מבידוד של הגוי הוא הפסיק עבודתו ויכול להמשיך לפני סוכות ובחול המועד. מה הדין?

2. חברים של עצמאי וכן הבונה עצמו נמצאים בחל"ת ורוצים בחול המועד לבוא בהתנדבות או בתשלום לקדם את הבנייה. מה הדין?

3. מחצלות שמונחות בחלקן אחת על השניה ועומדות ברוח מצויה. האם מותר לקושרן אחת בשניה באזיקונים. מה הדין ?

חמש מגילות - דברי הגות בשירה על חמש מגילות

המחבר, משה קודעי, מנגיש בספר זה בצורה נעימה, מושכלת ומושכת לב, את תכני חמש המגילות. חמש מגילות הפך לנכס צאן ברזל במסורת היהודית.

מגילות אלו נקראות ונלמדות בכל בתי הכנסת ובתי המדרש בתאריכים מיוחדים על תקופות השנה המקראיות: מגילת שיר השירים בפסח, רות בשבועות, איכה בתשעה באב, קהלת בסוכות ואסתר בפורים.

למחבר יכולת כתיבה וחריזה נדירים באיכותם ובעומקם בליווי ידע ובעומק ברזי התורה.

המחבר ניחון בחכמה ובכושר חריזה, ואחת היא מטרתו, להנגיש ספרי חכמת הקודש ללבם של רבים, לרבות בני נוער. לספר תרומה חינוכית כבירה לבני דורנו.

לצפיה בדוגמא מהספר והמלצות הרבנים לחצו כאן

ארבעת המינים

אסופת מאמרים העוסקת במגוון היבטים הלכתיים ורעיוניים הקשורים לארבעת המינים מנקודת מבט בוטנית, היסטורית וארכיאולוגית.

במאמרים נדונות סוגיות שונות: זיהויים של ארבעת המינים, כיצד באופן סמלי הם מייצגים את נופה הטבעי והחקלאי של ארץ-ישראל, האם ניתן לקבוע כיצד נראו זני האתרוגים בתקופת חז"ל וממתי החלה תופעת האתרוגים ה'מורכבים'. כמו כן הוא עוסק גם במנהג הקדום – תוספת בדי הדס – ובגלגוליו עד ימינו (למשל אצל יהודי תימן), זיהוי הערבה הכשרה, ובסוגיית זמינותם של ארבעת המינים בקהילות אירופה‏ וההשלכות ההלכתיות שנבעו מכך.

אתרוגי ארץ ישראל

חיבור זה עוסק בהתחקות אחר צאצאי אתרוגי ארץ-ישראל המסורתיים וגלגוליהם בימינו.
במשך מאות בשנים נהגו יהודי ארץ-ישראל להשתמש באתרוגים בלתי מורכבים לשם קיום מצוות נטילת ארבעת המינים, שעדיין גדלו בעת החדשה בהרי צפת, בהרי ירושלים, בשכם, ביריחו ובאם אלפחם.
זהו סיפורם של דמויות מופת בודדות שפעלו במסירות למען שימור אתרוגי ארץ-ישראל האותנטיים ובשל כך זכו שצאצאי האתרוגים שהפיצו ממשיכים לשאת את שמותיהם, כגון אתרוגי ברוורמן, קיביליביץ', שלומאי, חזו"א ועוד. המחקר מבוסס על מקורות כתובים, ובעיקר על מידע שנמסר בעל-פה, והוא מהווה המשך לספר 'ארבעת המינים'.

סיכוך בקנים

שלום לרב שליט"א.
הרב ענה לי בע"פ, אך מבקש אני להוסיף ולשאול.
בעניין סיכוך בקנים המחוברים באמצעם בחוט ברזל.
א. חוט הברזל לא קשור בשום מקום לפרגולה או לסוכה.
ב. חוט הברזל חתוך כל כמה קנים
ג. הקנים מונחים על גבי קרש הכשר לסיכוך.
ד. מעל הקנים מונח קרש הכשר לסיכוך והוא המחזיק את הקנים לסוכה.
האם באופן שכזה הקנים הללו כשרים לסיכוך?
שכחתי לציין שהחוט ברזל עובר רק בעובי הקנים, באמצעם, ולא מלופף עליהם כלל
בברכה רבה.

הלכות שבת ויום טוב על פי משנתו ההלכתית של הרב יוסף קאפח

"עד כמה חשוב העיסוק בהלכותיו של הרמב"ם עם הבחנותיו והגדרותיו המופלאות, ועד כמה חשובה ההקפדה הגדולה שטרח עליה בין חיוב, פטור והיתר שמסייעת לניתוח נכון של כל מקרה. בספר זה השתדלנו לשמור על הבחנות אלו אולם מתוך מטרתו לרכז כל נושא ותחום לעצמו, כשמרוכזים בו כל האיסורים שיש להישמר מפניהם (כפי שלדוגמה, רוכזו כל ההלכות הקשורות לסעודה בפרק אחד), לא ניתן היה לאמץ את המבנה של הרמב״ם שהקפיד להקדים כבר בפרק השני את הזהירות היתרה שיש לקיים מפני סכנת נפשות, ועמל להפריד את הפרקים העוסקים במלאכות התורה (ח-יד) מהפרקים שעוסקים בסייגים שהוסיפו חכמינו לאיסורי שבת (כא-כה). אולם בצד המעשי ישנו יתרון שימושי ללומד ולשם כך נועדה העבודה שנעשתה, לסייע לכל אדם לשמור על מסקנות הלימוד שעלו מתוך הדיונים ההלכתיים הרבים בצורתם המדוייקת." (מתוך הקדמת הרב המחבר)

לצפייה במפתח הספר דבר המחבר ודוגמא לחצו כאן
הספר הוקדש לזכרם של הרב רזיאל שבח הי"ד והרב איתמר בן גל הי"ד.

Subscribe to סוכות