שלום כבוד הרב,

אדם שאינו מוסמך לרבנות אך יודע ללמוד, למד סוגיה והגיע למסקנה שהיא דעת מיעוט בעולם ההלכה ו/או שונה מהמקובל בסביבתו ואצל רבו. עם זאת, יש מורי הוראה מובהקים שהגיעו למסקנתו ופוסקים כך הלכה למעשה. ואותו לומד שמע דברי המתירים ודברי האוסרים, ולא השתכנע מנימוקיהם של בני הפלוגתא. לצורך הדיון, נניח שמדובר במשהו אישי, כך שאין כאן עניין של שינוי מהציבור. האם עליו:
1. לנהוג כמסקנתו?
2. לבטל דעתו מפני הדעה המקובלת, או מפני דעת רבו?
3. לנהוג לפי דיני ספקות?
4. להחמיר כדעתו, אך לא להקל (מה שלא תמיד אפשרי, שכן לא תמיד מדובר בחומרא מול קולא)?

שלום לכבוד הרב
במקרה וישנו שיעור הלכה, ואין מספיק ספרים לכל הלומדים, או שישנו ספר הלכה אחד (שנקנה בכסף, מהדורה מסוימת של מחבר פלוני), האם מותר לצלם דפים מתוך הספר כדי לחלק בשיעור עצמו כדי שיוכלו כולם לקרוא?
1. מדובר על כך, שהדפים עצמם נשארים בבית המדרש ואינם נלקחים
2. אם כן, האם מותר לעשות כך על בסיס קבוע עד שיהיה מספיק תקציב לקניית ספרים לכולם

תודה רבה

לק"י

שלום לכבוד הרב.

בקשתי מן הרב היא כי יורה לנו דרך בלימוד התורה ליחיד.

אני מודע לכך שהשאלה מורכבת כיוון שכל לומד נמצא במקום אחר בלימודו ועל כן קשה להורות הוראה כללית.

אך בכל אופן לענ"ד ניתן במידה מה.
בכדי להסביר את שאלתי אשתדל לפרטה כפי כוחי.

א. בלימוד המקרא, מה הוא סדר המפרשים שלדעת רבנו יש עלינו ללמוד?
איזו נתח מן הלימוד עלינו להקדיש לכך?
(אם אפשר להתייחס לאדם שיכול ללמוד כ-3 ביום).