שאל השואל: האם צום עשירי בטבת יש לו משמעות לדורנו או לא?
והתשובה: אכן השאלה מתבקשת כיוון שהנימוק שהרמב"ם הביא לצום עשירי בטבת בפרק חמישי מהלכות תעניות הלכה ב הוא "שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים, והביאה במצור ובמצוק" ואותו נבוכדנאצר כבר אין לו שום זכר וגם לא אותה בבל ולירושלים כבר היו עליות ומורדות מאז ועד היום.
ידועה אימרה של חכמי ישראל שבגלל שנאת חינם חרב בית שני, בעקבות כך אמר מגדולי חכמי הדור הקודם שרק באהבת חינם יבנה בית שלישי. אם כך, יש צורך לברר מהי ההגדרה של שנאת חינם ומהי ההגדרה של אהבת חינם.
נעיין בכמה מקורות מדברי חז"ל המתייחסים לאותה שנאה שבגינה נחרב בית שני, ומטבע הדברים ולא יתייחס רק לשנאה כשנאה אלא על הרקע הכולל כי שנאה לא באה בלי שיש איזה שהוא אקלים רוחני שעל רקע שלו מתפתחת השנאה.
"המנהג שנותנין מפה שחורה ע״ג ספר תורה וכל כך כדי להתעורר הלבבות להתאבל ולהתאונן על חרבן הבית וחילול התורה ועיין כל-בו ז״ל והלק״ט וס' תניא."
בית הכנסת "שיבת ציון" בקרית אונו הממשיך את מסורת עתיקה זו בה ניכרת הוצאת ספר תורה עטוף שחורים תוך אמירת קינות בבכיה כמנהג אבותינו בט' באב.
לאחר הקריאה בתורה נקראת ההפטרה במנגינת הקינות על מנת להמשיך ולעורר את הלבבות על הגורמים לחרבן הבית ולתשובה ציבורית ופרטית.
קריאת ההפטרה ע"י ר' צבי דאר. תרגום ההפטרה ע"י הראל גמליאל ועודד דאר.
