לקריאה בספריה דיגיטלית חינם ולרכישת הספר לחצו כאן
'פִּקודי ה' ישרים משמחי לב' (תהלים יט,ט) ועל כן נאסר תשעה באב בתלמוד תורה, למעט בענייני חורבן ואבלות (גמ' תענית ל ע"א). יהודי תימן העבירו את רוב ככל היום בבתי הכנסת, בקריאת מגילת איכה, באמירת קינות באריכות וברגש כמי שמתו מוטל לפניו, בקריאת כל ספר איוב ובלימוד מדרש 'איכה רבה' בליל תשעה באב בגמר סדר התפילה, וביום תשעה באב לפני תפילת מנחה. על אף שהלימוד במדרש נעשה בניחותא ולא בניגון קינה, תוכנו והקשרו הביאו לכך שפעמים רבות הוא הביא להתפעלות רגשית עוצמתית של ציבור השומעים כולו, כשהמארי קורא אותו לעומתם ודמעתו על לחיו, וכולם כאחד דומים כמרחפים בעולמות עליונים של כאב החורבן והכמיהה העזה לגאולה.
מהו בעצם מדרש 'איכה רבה'? ובכן מדובר באחד מקובצי מדרשי חז"ל העתיקים והחשובים ביותר שנערך בארץ ישראל בתקופת האמוראים (לפני כאלף וחמש מאות שנים). לשונו בלולה עברית וארמית גלילית, ומשובצות בו אף מלים יווניות ולטיניות רבות. הוא עוסק באגדות החורבן, בתיאור ירושלים בתפארתה ובנפילתה, בחכמתם של בני ירושלים, בחשיפת הגורמים הרוחניים לחורבן ובדרך לתיקונם כדי שנהיה ראויים לגאולה.
משתי סיבות חיבבו יהודי תימן את מדרשי האגדה, ובכללם מדרש 'איכה רבה': א. לימוד המדרש מושתת על בקיאות רבה במקרא, שהיה לחם חוקו של היהודי בתימן, הן בילדותו לפני המארי והן בבגרותו בלימוד ה'שילוש' מדי בוקר. ב. מדרשי האגדה מקנים ללומד בהם ערכים, אמונות ואורחות חיים, ובייחוד נוחם, מרגוע וביטחון בגלות מאפליה ומרה.
משתי סיבות אלו עצמן הצטמצם והתמעט לצערנו לימוד המדרש כאן בארץ הקודש. הוסף על כך את הבקיאות ההולכת ופוחתת במסורת לשון חכמים הייחודית שלבני תימן, כך שלעתים אפילו המארי נאלץ 'לשבור את שיניו' בקריאת המדרש בציבור, ומכאן קצרה הדרך להזנחה ולשכחה של עוד פנינה נפלאה שהורישו לנו אבותינו ורבותינו נוחי נפש.
השבח והתודה לה' יתברך שבחסדיו המרובים זיכני השנה להוציא לאור את מדרש 'איכה רבה' בשיתוף עם ידידי היקר אדם בן נון, במהדורה חדשה שיש בה כדי להזמין ללמידה. המדרש מנוקד בניקוד מלא על פי מסורת תימן, בצירוף חילופי גרסאות, ומעוטר בביאור 'דורש ציון' שהוא בבחינת 'מעט המחזיק את המרובה' ומטרתו לאפשר גם ללומד הבלתי מיומן לפלס דרכו בבטחה בנתיבי המדרש. השתדלנו לתת את דעתנו אף לצדדים החזותיים (דפוס מאיר עיניים, כריכה מהודרת) כיאה לכבודה של תורה, כך שכמדומה שניתן לומר על התוצר הסופי שהוא בבחינת 'קנקן חדש מלא ישן'. התגובות החמות שמגיעות מהציבור הרחב גורמות לנו לסיפוק נפשי רב, ומעודדות אותנו להמשיך במשימה הגדולה הניצבת לפתחנו: העתקת מסורות העבר המפוארות שמסרו לנו אבותינו ורבותינו בבחינת 'תורה שבעל פה' והפיכתן בהווה לבחינת 'תורה שבכתב' למען יעמדו דורות רבים ויהיו אף בעתיד לבנינו אחרינו לנחלה ולאחוזת עולם.
תפילתי לבורא עולם ברחמים, שספרי המדרש יופצו בבתי הכנסת ובתי המדרש של יוצאי תימן בפרט ובקרב שוחרי התורה בכלל, ויוסיפו נדבך ללימוד המדרש ולחיבת המקדש שייבנה במהרה בימינו אמן.
