נצח ישראל

מדוע גזרו חכמים שאין הכהנים רשאים לשאת כפים בתפילת מנחה?
מהי שקיעת החמה שמזכיר הרמב"ם לגבי התפילה, האם זמן הסתתרות כדור החמה או זמן הופעתם של שלשה כוכבים?
שקעה החמה ונעלמה מקו האופק, מה הדין לענין נשיאת כפים לפי מנהגי האשכנזים, הספרדים והתימנים?

מהם גדרי הריגה בשוגג המונעים מהכהן לשאת כפיהן לפי הרמב"ם והן לפי השו"ע?
האם מוהל כהן רשאי לשאת כפיו למרות שהנימול נפטר?
מתי ובאלו נסיבות יחשב ההורג בגדר אנוס?

הישנו קשר בין מועד תחילת התענית, מעלות עמוד השחר, לבין מועד אמירת "עננו" מליל הצום?
האם יש הבדל בין דיני ליל ט' לאב לבין דיני לילותיהן של שאר הצומות בקשר לארועי שמחה?
האם יש בכוחו של "יום טוב" של היחיד לדחות עבורו את תענית הציבור?

איזוהי פעילות התעמלות האסורה בשבת לפי הרמב"ם, האם ניתן להחיל כאן מבחן "דרך הבריאים" כפי ההיתר שניתן לצריכת תרופות מסוימות?
מה משמעות דברי חכמים: "שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול", האם כולל גם ריצה לדבר מצוה?
באלו נסיבות נוספות ניתן להתיר ריצה מבלי לפגוע בקדושת שבת?

מתי יש לומר "כהנים", לפני הברכה "אשר קדשנו בקדושת" או לפני "יברכך"?
האם יש לחשוש להפסק מצד השליח ציבור כאשר הוא אומר "כהנים"?
איך מגשרים בין השיטות שאחת דורשת מש"צ לומר "כהנים" ואילו השניה מטילה זאת על החזן?

ידוע הכלל:העוסק במצוה פטור מן המצוה, האם יש להחיל כלל זה במקרה הנדון שהינה מצוה חשובה כתפילת הרבים?
והרי מצות תלמוד תורה היא מעל לכל והאם היא תידחה מפני קיום מצוות אחרות?
האם קביעות של לימוד תורה נחשב רק כמו מצות תלמוד תורה אלא אף כדבר האבד?

באילו נסיבות של התנהגות האדם ניתן לקבוע שמדובר בהתרסה או בחוסר בטחון בקב"ה?
למה התכוונו חכמי ישראל כשאמרו: "מזונותיו של האדם קצובין לו מראש השנה"?
כיצד מתיישבים דברי ר' נהוראי שאמר שיניח כל אומנות שבעולם וילמד את בנו רק תורה, האם גם בנסיבות שאין לו פרנסה כלל?