דילוג לתוכן העיקרי

אתם עונים לא לפי הרמב"ם

שאלה

בנוגע למיכה גודמן הרמב"ם לימד את העולם לבדוק דברים בצורה יסודית וגם אם דוחים דבר צריך לתת נימוקים. לכן התשובה על מיכה גודמן לא היתה מובנת. מה זאת אומרת שהספר שלו מתאים למי שלא מקבל את הי"ג עיקרים? הרי גם המתנגדים לרב קאפח זצ"ל ולאותם שכופרים בקבלה טוענים שהוא לא מאמין בעיקר של התורה שבעל פה שקבע הרמב"ם. לפי זה יוצא שהי"ג העיקרים עצמם צריכים פירוש. לא רק זה גם ידוע שפרשנים גדולים כמו ר' שמואל אבן תיבון ור' יוסף כספי מפרשים את העיקרים לא כפשוטם, והפירוש של גודמן נשען על הפירושים שלהם לכן לא ברור מדוע יש הסתייגות ללא התמודדות של אמת עם הטענות רק דחייה באוויר. דווקא לפי הדברים של הרב קאפח זצ"לבפרק נ' בחלק הראשון של מורה נבוכים מוכיחים שכדי לשלולל משהו או לקבל משהו צריך בדיקה יסודית.

תשובה

א. בנוגע למיכה גודמן לא אמרתי דבר. אינני מכיר את האיש עצמו ולכן אינני רוצה ויכול לעסוק בו. ב. בוודאי שכדי לדחות דברים צריך לבדוק בצורה יסודית שאמורה להיות עם נימוקים. אבל זה לא אומר שמי שמתייעץ צריך לשמוע את הנימוקים. מי ששואל מן הסתם פונה לאדם שהוא סומך עליו. דיונים עם נימוקים דורשים עיון בספר עצמו ודיון ארוך ויסודי, שלא תמיד המתייעץ מבקש אותם, וגם לא לכל פונה הם יהיו מובנים. עם זאת חשוב לו לדעת מה הכיוון של הספר והאם יש לנשאל המלצה. שים לב, אפילו לא הוריתי לשואל מה לעשות רק העמדתי אותו על כך שאין התאמה בין הספר לי"ג העיקרים , וברור שלפירוט הדברים יש צורך לעיין וללמוד את פירוש הרמב"ם למשנה שבו עסק בעיקרים אלו ביסודיות. ג. בנוגע למתנגדי הרב קאפח אינני יודע למי כוונתך בדיוק, אולם צא ובדוק אם אפשר לומר שהרב קאפח לא קיבל את התורה שבעל פה כמחייבת אותו. ברור לכל שהוא פסק ופירש בהתאם לתורה שבעל פה וכך גם סבו. המחלוקת היא האם ספרות הקבלה כלולה בתורה שבעל פה. סוגיה זו כידוע סבוכה: סבו לא ראה אותה ככלולה בתורה שבעל פה, בדעת הרמב"ם ישנה מחלוקת האם הכיר אותה, והאם השתמש בה או התנגד לה (סקרתי מחלוקת זו בספרי) ולדעתי דעת הרב יוסף קאפח הייתה הרבה יותר מתונה משל סבו בסוגיה זו, ולכן הוא לא נמנע מלהעזר ולהפנות לספרים אלו (גם על כך הרחבתי בספרי). ד. אני לא חושב שכתבתי דברים באויר, אולם לא זה המקום לפרוס דיונים מעמיקים ומפורטים ולכן הם לא הובאו. בצירוף איחולי ללימוד יסודי מתון ומסודר, חננאל סרי