השווא שברי"ש בתיבה "ברכת" הוא, ללא ספק, שווא המכונה "שווא מרחף", ולכן עפ"י כללי הדקדוק, הכ"ף התוכפת לו רפויה. למרות זאת ראוי מיד לציין, כי במקרא כל המופעים של "ברכת" הם בדגשות הכּ"ף, כגון: "ברכַּת אברהם" (בר' כח,ד), כלומר, השווא שברי"ש נתפש כשווא נח. ואולם, בלשון חכמים הוגים בני-תימן תמיד "ברכַת" ברפיות הכ"ף, כגון: "ברכַת השיר:" (פס' י,ז), ואכמ"ל.