תפסיר

שאלה: 

שלום מארי
למה רסג בתפסירו מתרגם ערב לילה ובוקר יום. שזה נוגד לפשוטו שלמקרא ולתרגום אונקלוס הגר?
חשבתי שאולי מתרגם כך בגלל שנאמר יום אחד והגדרה יותר נראת לעיין הוא לילה ויום ולא ערב ובוקר שהם ערבוביה שלשניהם

תשובה: 

שאלתך טובה מאוד. רס"ג מבחין היטב בתפסיר שלו ביו יחידות הזמן המיוחדות הללו. מבנה הזמנים אצלו הוא כזה:

א. יחידת הזמן הארוכה הכוללת בתוכה את מועדי היראות השמש ואת היעלמותה, מה שאנחנו מכנים היום "יממה" [=24 שעות] כוללים למעשה שתי תיבות עבריות: "לילה" ו"יום", הואיל והיום הולך אחר הלילה, כידוע.

ב. במקומות רבים במקרא מחליף את צמד המילים הנ"ל צמד מילים נוסף "ערב" ו"בוקר". צמד מילים זה משמש אף להוראת "יחידת הזמן של האור" [= שעות היום] בניגוד ל"יחידת הזמן של החושך" [=שעות הלילה].

ג. רס"ג מתרגם את הצמד הראשון: "לילה" ו"יום" בערבית "לַיְלַה" ו"יַוְם", כמושגים כלליים של זמן בלתי מפורשים, המצטרפים יחדיו על מנת להבחין בין "יממה" ל"יממה".

ד. לעומת זאת, במקרים לא מעטים, מתרגם רס"ג את הצמד השני בכל מקום לפי עניינו. הואיל ולא ציינת לי בדיוק היכן מצאת את ה"ערבוביה" הזאת, כפי שאתה מכנה אותה, הרי שאני יכול לתת לך דוגמה בולטת ממעשה הבריאה. את פסוקי הסיכום של ששת ימי בראשית מתרגם רס"ג כך:
"ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" =
"ולמא מצ'א מן אלליל ואלנהאר יום ואחד...",
כלומר, וכאשר עברו הלילה והיום של היום [=היממה] הראשון...". רס"ג מקורי כאן בתרגומו הרבה יותר מכל מי שקדמו. הוא מסביר לנו, שלאחר שתמו ונשלמו שתי יחידות הזמן של היממה הראשונה, ציווה ה' את הבריאה להיעשות (ביממה השנייה). שים לב: אין הבדל בערבית בין "לַיְל" לבין "לַיְלַה".

ה. לפיכך, שומה עלינו לשאול תמיד, מה הביא את רס"ג לחרוג בתרגומיו ולבחור במושגי יחידות הזמן של הערבית, בהתאם למתבקש כפי פרשנותו לאותו מקום במקרא.

ומצד מועדי תשרי,
תבושרו במחילה וסליחה וכפרה,
ותזכו לשנים רבות ומועדים טובים,
אורי

תאריך: 
15/09/13 י"א תשרי התשע"ד
תגיות: 
x

Audio Playlist