מעשה בישיבה תלמיד ישיבה שישיבתו שלא העלתה את משרתו לאחר כ־סו שנים, כי הרב התובע אינו גר במקום והישיבה אמה נוהגת להעלות את משרתו של ר״מ אא״כ הוא גר במקום.
הסיבה להבחנה זו היא, שר״מ הגו במקום קשור יותר לבחורים, מק בלילות, בשבתות ובחגים, הבחורים יכולים להגיע לביתו ולשוחח עמו, מה שאין כן ר״מ הנוסע אחרי גמר שיעורו לביתו המרותק.
בין הצדדים התגלע ויכוח האם הופרשו לקרנות כל ההפרשים הנהוגים. התובע טען שלא הכל הופרש. הנתבע טען שהכל הופרש כדין. ביה״ד הטיל על הצדדים לגבות את טענותיהם במסמכים מסודרים, כגון, כל תלושי המשכורת במשך שנות עבודתו של הר״מ ואישורים בכתב מהקרנות שיאשרו את מה שהופרש לקרנות.

הישיבה הבאה שאליה הוזמנו עדים ונוערה להיות ישיבה אחרונה נקבעה לח׳ ניסן.

כיצד קרנות מנייתיות מהוות פתרון בתביעה ממונית?

בו׳ ניסן הודיע עורך דינו של הנתבע שהוא יוצא למילואים (אנו מאפשרים יצוגם של הצדדים ע״י עורכי דק, אף כי הדבר אינו הכרחי. עורכי הדין יכולים להקל על עבודת ביה״ד בכן שהם מנסחים את טענותיהם בטיעונים משפטיים והלכתיים, ומכיוון שאינם בעלי דין, טיעוניהם רגועים ועניניים יותר, אך אינם מוותרים על נוכחותם של בעלי הדין עצמם, דחיית הדיון ע"י עורכי דין היא תופעה מצויה. פעמים שהיא נעשית במטרה למשוך את הדיין ולמרוט את עצביו של הצד שכנגד. במקרה זה התרשמנו שסיבת הדחיה היתה עניינית ואמיתית.)

בכב' ניסן התקיימה הישיבה הבאה. הופיע עד אחד, ר״מ באותה ישיבה שאישר את העובדה שרמי״ם מקבלים כעבור 10 שנים העלאה בדרגה למשרה וחצי. חקירת העד התמקדה בשאלה, האם רב צבאי נחשב כר״מ נחות. הוא טען שלא, אם כי הודה שהוא עצמו לא היה מוכן לשמש כר״מ צבא. סיכומי הצדדים הכילו את תמצית הטענות, מסמכים וכמו״כ תקדימים משפטיים מבתי הדין לעבודה.

את המשך פסק הדין תוכלו לקרוא בכרך שערי צדק י