תיק מספר 304-09-20

‏‏ ג' שבט תשפ"ב

‏05/01/22

ת.מ. 304-09-20

התובע: י.ח.

הנתבע: א.ג.

פסק דין

רקע דיוני

הצדדים הופיעו בפנינו חתמו על שטר בוררות וקיבלו קנין כדין, טענו את טענותיהם והגישו את מסמכיהם.

לאחר שמיעת טענות הצדדים וכן בחינת כל המסמכים שהגישו, הגיע בית הדין למסקנות כדלקמן.

רקע

התובע שכר את שירותיו של הנתבע למטרה של קידום קשר עם דודו בכדי שיסכים לנהל איתו מו"מ על נכס שרשום על שם הדוד.

טענות התביעה

דורש שהנתבע יחזיר את כל התמורה שקיבל הנתבע בסך .6,000 ₪ בנוסף דרש פיצוי על עוגמת נפש לפי שיקול בית הדין.

בסיכומים הוסיף לתבוע 50,000 ₪ בגין פיצוי כספי על רשלנות, וסחיטה, ופגיעה בפרטיותו של התובע, וכן 1,500,000 ₪ בגין שווי הדירה אותה הפסיד התובע בבית משפט. בהמשך ביקש להגיש כתב תביעה מתוקן ובו תביעות נוספות, אך לא הגיש גם בחלוף הזמן שנקצב וזמן רב נוסף.

טענות הנתבע: עשיתי את מלאכתי נאמנה ולכן אין מקום לדרישה להחזר כספי. בנוסף דורש החזר על הוצאות שנגרמו לו בהליך התביעה בסך של 3,000 ₪

הכרעה

על הנתבע להשיב לתובע סך של 1,500 ₪ תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

 נימוקי ההחלטה

בין הצדדים היה ויכוח מה הייתה הגדרת העבודה. בעוד שלטענת התובע עיקר העבודה היא עבודת "גישור" טענת הנתבע שהגדרת העבודה הייתה "חקירה"

יש לציין כי בסיכומו של התובע נכתב שהעבודה הייתה גישור בלי הזכרת המילה חקירה ולעומת זאת בכתב התביעה ששלח לבית הדין (ציטוט) "התובע ביקש מהנתבע את שירותיו כחוקר וכמגשר בסכסוך שהתגלע במשפחתו של התובע בנושא ירושה."

בנוסף יש לציין כי התובע בסיכומיו כתב שהנתבע הציג בפניו תעודת מגשר.

בדיון שנערך בין הצדדים נשאל הנתבע בענין (בפרוטוקול עמוד 3 שורה 20-21 )

יש לך תעודת גישור?

נ: ההזמנה הייתה לחקור ולא לגשר. זה היה הסכם העבודה

מהתשובה ניתן להבין שאין הכחשה שהנתבע מחזיק בתעודת מגשר אלא רק הוכחש שמהות העבודה היא גישור.

בנוסף בכתב ההגנה כתב הנתבע כי הוא עוסק בגישור ובחקירות.

אין חולק כי התובע רצה לגרום לדודו להתפשר איתו על נכס שרשום על שם דודו.

כשלטענת התובע הדרך לזה היא על ידי מגשר מקצועי מה שנכון גם אובייקטיבית.

ולטענת הנתבע הדרך הייתה על ידי איסוף אינפורמציה ציטוט מכתב ההגנה

"ולשם כך הוא צריך איסוף אינפורמציה על דודו (מר ח.מ.) בכדי שבהמשך יהיה ניתן להגיע לפשרה כלשהי מתוך עמדת כח".

בדיון כשנשאל הנתבע מה סוכם בינו לתובע ביחס למהות העבודה

"בי"ד: מה הייתה העבודה שלך.

נ: הוא רצה שאמצא אנשים שיכולים להשפיע ולהגיע לגישור"

בעוד שטענת התובע ביחס למהות העבודה היא עיקבית והגיונית, טענת הנתבע אינה עיקבית ראה את הפער בין כתב ההגנה לבין מה שאמר בדיון.

נציין כי גם לדבריו של הנתבע לא ברור מדוע תיצפת זמן רב על מקום העבודה של דוד התובע.

תשובותיו בדיון בענין זה לא הניחו את הדעת.

ציטוט מהפרוטוקול

 "ביום שישי אמרו לך שאינו מגיע ביום שישי.

ת: אני מצלם את המקום בשעת הגעה וביציאה.

בי"ד: אם אומרים לך שבימי שישי אינו במקום אף פעם מה אתה עושה?

נ: אני יודע שפת גוף. שאלתי את אחד העובדים. הוא פנה לבעל הבית שעשה לו עם הראש. היה נראה לי שהם מסתירים משהו. יש הרבה ניואנסים בשטח שקשה להסביר אותם בחוק. לא ידע להסביר למה יום קודם אמרו שנמצא ביום שישי.

בי"ד: היית עד 3 ביום שישי."

 אם היה מדובר באיתור נמלט אולי היה מקום להבין יציאה למעקב גם אם נאמר מראש שהאובייקט לא יגיע, אבל בנסיבות שלנו אין שום היגיון להגיע ביום ששי.

לאור האמור שיש הכחשה מה הייתה מהות העבודה וגם אם היינו מאמצים את טענת הנתבע שהעבודה היא חקירה, לא נחה דעתנו ביחס לביצועה של תכלית החקירה.

לאור האמור יש חיוב שבועה לנתבע על מהות העבודה וכן ביצועה.

אשר על כן הוחלט לפשר כאמור לעיל.

הדברים הנ"ל נוגעים רק לשכר העבודה. לגבי התביעות הנוספות, גם אם היתה מתקבלת גירסת התובע במלואה, לא ניתן לחייב על שאר התביעות. השינוי בעמדת הקרובים לגבי הדירה אחרי הליך משפטי בין התובע לקרוביו, אינה דבר ודאי או אפילו ספק, אלא דבר חדש לגמרי שטרם נולד ושקשה מאוד לחזות את היתכנותו. לא ניתן להגדיר את הפחתת הסיכוי לכך אפילו כגרמא.

והאמת והשלום אהבו

ובזאת באנו על החתום: