שלום הרב. הבנתי כי האיסור של נתיחה לאחר המוות נובע מכבוד המת ע"י אי - נתיחה של הגופה. אך אביא מצב תאורטי; לו יווצר מקרה בו הנתיחה שלאחר המוות של גופה מסוימת תביא ללכידת רוצח מסוים/תציל באיזשהו אופן חיים של אנשים אחרים - האם כבוד המת יהיה חשוב יותר ממניעת הרג של אנשים אחרים או שעדין נדאג לכבוד המת אעפ"י שמכך "נפסיד" מניעת רצח אחרים? אני מקווה שהדמיון ברור - אך הענין אפשרי מאוד... בתודה מראש..
כאשר הרמב"ם פוסק בהלכות אבל שחייב אדם להתאבל על אשתו הנשואה. האם הכוונה להוציא מאשתו הארוסה או דווקא הנשואה לו ע"י חופה וקידושין? האם מה שהם מכנים "ידועה בציבור" תיחשב לדין זה כנשואה ע"י ביאה שכן הם מנהלים את חייהם בשותפות לכל דבר כבעל ואשה?
