האם זה נכלל במסגרת איסור מלאכת קורע?
האם נאמר פטור אבל אסור כמו דין קורע שלא ע"מ לתפור או קורע בחמתו?
האם ניתן לומר שהיות ופעולת תלישת הצמר לא ניתן לתפור וע"ז לא חל איסור קורע ולכן יהיה מותר?
תגיות
15/08/08 י"ד אב התשס"ח
המקור מסביר את מושג "קניין סודר" בהלכה. זהו מעשה סמלי, לרוב באמצעות חפץ, המאפשר העברת בעלות או התחייבות ללא צורך בחוזה פורמלי או בנוכחות הצדדים. השימוש בקניין זה רלוונטי במצבים שונים כמו נישואין, עסקאות מרחוק ואפילו בעת אבל. המקור מדגיש את יעילותו ופשטותו של קניין סודר, ומציין את השימוש הרב בו על ידי בתי דין. הוא גם מבאר את התפתחותו מקניין חליפין ואת תקנת הגאונים הנוגעת לשימוש בשליח בית דין בביצועו.
קובץ שמע - מלא
תמצית מקור "הטקסט שהודבק" - דיון הלכתי בנושא מסטיק
מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והרעיונות החשובים העולים מתוך הטקסט המצורף, העוסק בהיבטים הלכתיים שונים הקשורים לשימוש במסטיק.
נושאים מרכזיים:
- ברכה על מסטיק ממותק:
- קיימת מחלוקת בין הפוסקים האם יש לברך על מסטיק המצופה בשכבה דקה של סוכר.
- דעה אחת: יש לברך "שהכל נהיה בדברו" בגלל הסוכר, שהוא העיקר בעיני ילדים וגם מבוגרים נהנים ממנו. הרב עובדיה יוסף פוסק כך.
- ציטוט: "הרבה מן הפוסקים אומרים שמברך בגלל הסוכר שהכל נהיה בדברו. וכך פוסק גם רבודה יוסף וכך נראים הדברים שזוהי ההלכה".
- דעה שנייה: אין לברך על הסוכר משום שהוא טפל לעיסת הגומי, שהיא העיקר במסטיק, שמטרתו עיסוי החניכיים.
- ציטוט: "אף על פי שישכבה דקה של סוכר מאחר ויש לנו כלל עיקר ותפל אזי דנים את הדין לפי העיקר ולא לפי התפל".
- ההשוואה לסוכריה מצופה בשוקולד או אגוז מצופה בסוכר מחזקת את הדעה שיש לברך על המסטיק הממותק "שהכל", שכן במקרים אלו מברכים על הציפוי או על הפרי עצמו בנפרד, ואין דין של עיקר וטפל מוחלט.
- ההתייחסות לילדים, שמעריכים בעיקר את הטעם המתוק, תומכת גם היא בברכה על הסוכר.
- לעיסת מסטיק בצומות:
- קיימות שלוש דרגות של תעניות: יום כיפור (חמור מדאורייתא), תשעה באב (חמור מדרבנן עם איסורי הנאה) ותעניות ציבור (קלות יותר מדרבנן).
- יום כיפור: אסור ללעוס מסטיק, גם אם הוא ללא טעם וריח, בגלל חומרת היום ואיסור כל הנאה, כולל הנאת טעם וריח.
- תשעה באב: לדעת הרב עובדיה יוסף, אסור ללעוס מסטיק ממותק או בעל טעם וריח, מכיוון שגם בתשעה באב יש איסור הנאה.
- ציטוט: "הרעות יוסף אומר שלפי מרן אין התר בתשעה ב שאר התעניות כן אבל בתשאב האב אם הוא לועס כנמון הוא שאר בשמים בעצם מתוק לחלך גלונו ולפלוט גם כן אסור כי הוא אסור גם כן בהנאה כמו ביום הכיפורים רק זה מן התורה וזה מדרבנן".
- שאר התעניות (תעניות ציבור):הרמ"א מתיר ללעוס עץ קינמון ושאר בשמים או עץ מתוק ולכלך את הגרון ואז לירוק, מלבד ביום כיפור.
- ציטוט: "הגהה הוא מותר ללאוס עשה עשה כי נמון הוא שאר בשמים ועץ מתוק ללכלח גרונו ולפלוט מלבד ביום הכיפורים דעסור".
- עם זאת, מסטיק ממותק נאסר גם בתעניות אלו לדעת הרב עובדיה יוסף, כיוון שיש בו מתיקות שנבלעת ומהווה подобие לאכילה.
- ציטוט: "אבל אם הוא לוקח את הגומישה כשהוא ממותק אז זה משהו אחר הוא אומר סוף סוף יש הנאה וזה גם נבלע בגרון וזה כמו מאכל מאכל סוכרי ובאמת לגבי העניין הזה שלעיסת מסטיק שהוא ממותק וסוכרי שאפילו בשאר טעניות אסור זה נכון שזה דבר אסור אם הוא בולע".
- גם לעיסה שאינה ממותקת עלולה להיות בעייתית, שכן מנהג לחלח את הפה בבוקר בתענית ציבור אינו כשר אם הוא רגיל בכך, מחשש לבליעת מים או בגלל הנאת הלחות בפה.
- בנוגע למסטיק ללא טעם וריח בתשעה באב ושאר צומות, יש מקום להתיר, במיוחד אם מטרתו רק עיסוי החניכיים. יש לנהוג בצניעות כדי שאחרים לא יחשבו שאוכלים.
- ציטוט: "אם מדובר בגומי לאישה אדיי הגומלישה הזה מאחר ואחרי ששר ההמתיקות כבר אין בו טעם ולא ריח ו בכל כל תכליתו הוא העסוי שלחניכיים והעסקה העצמית של האדם לבירדם בכיוצא בדברים האלה הרי לכאורה מותר לפחות לפחות בתשעה באב בשאר צומות ובשעה באב שיש מקום להתיר על יום הכיפורים צריך לחקוך בדבר אבל מותר כך נראים הדברים".
- לעיסת מסטיק בשבת:
- בתוספתא מותר ללעוס "מסתכלה" (שרף של אילן שנקרא מסחר, שממנו התגלגל השם מסטיק) בשבת לצורך העברת ריח הפה, אך אסור לצורך רפואה (גזירת שחיקת סממנים).
- ההלכה נפסקת כך בשולחן ערוך וברמב"ם.
- השאלה לגבי מסטיק מודרני היא האם הוא נחשב רק גומי לעיסה ללא טעם וריח, או שיש בו טעם וריח.
- האיסור להדביק מסטיק במקומות ציבוריים:
- הדבקת מסטיק משומש מתחת לשולחנות, באוטובוסים וכדומה גורמת נזק גדול לאחרים, שעלולים להידבק בו בבגדיהם.
- הכותב חווה זאת באופן אישי כאשר מסטיק הדביק למעילו החדש וגרם לו נזק.
- אדם המדביק מסטיק ברשות הרבים עובר עבירה חמורה של היזק.
- ציטוט: "סוף סוף הם גורמים נזק לבריות ואדם כזה עובר עבירה חמורה שהוא מזיק את רשות הרבים".
- ישנה אפשרות לחייב אותו בדיני ממונות על הנזק, אם כי הדבר אינו חד משמעי כמו במקרה של בור שגרם למוות. מכל מקום, בדיני שמיים הדבר אסור.
- איסור לעיסת מסטיק בבית הכנסת ובזמן תפילה:
- אסור לעוס מסטיק בבית הכנסת או בזמן התפילה, אפילו בבית.
- הדבר נחשב לחוסר כבוד למקום הקדוש ולחוסר הכנה ראויה לתפילה.
- ציטוט: "ולכן הם מלהזכיר חס ושלום להשתמש בחיזן או מסטיק בבית כנסת או בזמן תפילה אפילו בבית".
נקודות חשובות נוספות:
- בנוגע ליום כיפור, אפילו לעיסת מאכלים מרים שאינם ראויים לאכילה אסורה מחשש להרבות ברוק, למרות שבליעת רוק עצמי מותרת. יש הסוברים שהאיסור הוא גם בגלל הטעם והריח, שהם סוג של הנאה.
- אם מותר ללעוס מסטיק ללא טעם וריח בתשעה באב, יש לעשות זאת בצנעה כדי למנוע חשד שאוכלים. אם המסטיק נלעס מערב תשעה באב ואין בו טעם וריח, ייתכן שאפשר להמשיך ללעוס אותו בצנעה לצורך עיסוי החניכיים.
המסמך מציג דיון מקיף בנושאים הלכתיים שונים הקשורים למסטיק, תוך הבאת דעות שונות של פוסקים ונימוקים להם. הוא מדגיש את הצורך להתחשב בחומרת התעניות השונות, בטיב המסטיק (ממותק או לא), ובנזק שעלול להיגרם כתוצאה משימוש לא נאות בו במקומות ציבוריים ובזמני תפיל
Question1
מהו קניין סודר ומדוע הוא חשוב?
Answer1
קניין סודר הוא סוג של קניין המהווה התפתחות מקניין חליפין, והוא כלי פרגמטי, חשוב וחיוני המאפשר העברת בעלות על נכסים, זכויות והתחייבויות באופן פשוט יחסית, ללא צורך בחוזה כתוב מראש. הוא חשוב במיוחד במצבים שונים בחיי היום-יום, כגון בעת שמחה (קידושין), בעת אבל (העברת זכויות בעסק), ובבית דין (לצורך פשרה והסכמות).
Question2
מהו הבסיס ההלכתי של קניין סודר?
Answer2
הבסיס ההלכתי של קניין סודר הוא קניין חליפין. בקניין חליפין, העברת בעלות מתבצעת על ידי חילופי חפצים בין הצדדים. קניין סודר התפתח מכך, וכיום די בכך שהקונה נותן חפץ כלשהו (כלי) למוכר, והמוכר מושך את הכלי, כדי שהבעלות על הנכס או הזכות תעבור לקונה באופן מידי, גם אם הנכס עצמו אינו מועבר באותו רגע, וגם אם התמורה טרם שולמה (בהסכמת הצדדים).
Question3
כיצד מתבצע קניין סודר הלכה למעשה?
Answer3
כדי לבצע קניין סודר, הקונה נותן חפץ כלשהו ("כלי") למוכר. המוכר מושך את הכלי. מרגע שהמוכר משך את הכלי, הבעלות על הנכס או הזכות אותה רוצה הקונה לרכוש עוברת לקונה באופן אוטומטי ומיידי, בכל מקום שהיא נמצאת. לאחר מכן, הצדדים יכולים להסדיר את יתר הפרטים, כגון תשלום התמורה.
Question4
מה ההבדל בין קניין חליפין רגיל לקניין סודר?
Answer4
בקניין חליפין רגיל, נהוג שהצדדים מחליפים חפצים באופן ישיר ובאותו רגע, בדומה להחלפת גולות בין ילדים. בקניין סודר, אין צורך בחילוף מלא ומיידי של הנכסים. די בכך שהקונה נותן כלי למוכר, והמוכר מושך אותו, כדי שהעברת הבעלות תתבצע, גם אם הנכס המקורי נשאר אצל המוכר באותו רגע.
Question5
כיצד משתמשים בקניין סודר בקידושין (חתונה)?
Answer5
בקידושין, הרב נותן כלי (כגון עט או מטפחת) לחתן. החתן מושך את הכלי, ובכך הוא מתחייב לכל התנאים הכתובים בכתובה לטובת הכלה, אף על פי שהכלה אינה נוכחת במקום. במקרה זה, הכלה נחשבת כקונה (הזוכה לזכויות), והחתן כמוכר (המתחייב).
Question 6
כיצד ניתן להשתמש בקניין סודר במצבי אבל?
Answer6
במצב אבל, כאשר אדם נפטר ובני משפחתו צריכים להעביר זכויות בעסק או בנכסים אחרים באופן מידי, ניתן להשתמש בקניין סודר מרחוק. הבן (הקונה) יכול לתת כלי לאדם אחר (שליח), והאב (המוכר) מושך את הכלי, ובכך עוברות כל הזכויות לבן, גם אם האב עדיין לא נקבר.
Question 7
מה תפקידו של "שליח בית דין" בקניין סודר, ומהי המחלוקת בנושא?
Answer7
בתקנת גאוני בבל, הוכנס השימוש ב"שליח בית דין" לצורך קניין סודר, במיוחד במקרים בהם הקונה אינו נוכח (כמו בקידושין). השליח (לרוב הרב) מקבל כלי מהקונה (או פועל בשמו), נותן אותו למוכר (או המתחייב), והמוכר מושך אותו, ובכך מתבצע הקניין לטובת הקונה. הרמב"ם והשולחן ערוך לא הזכירו תקנה זו במפורש, מה שיצר מחלוקת. הרמ"א הזכיר את המנהג של שימוש בכלי של אחר לצורך קניין גם שלא בפני הקונה, אך יש הבדלים בהבנה האם נדרש שהכלי יהיה של הקונה או שדי בכלי של השליח.
Question 8
באילו עוד הקשרים משתמשים בקניין סודר?
Answer 8
בנוסף לקידושין ומצבי אבל, קניין סודר משמש רבות בבתי דין לצורך השגת פשרות, הסכמות והתחייבויות בין בעלי דין. בית הדין יכול לקחת כלי ולתת אותו לאחד הצדדים למשוך, ובכך ליצור התחייבות תקפה בין הצדדים. באופן כללי, כל מי שרוצה לזכות בנכסים, זכויות או לקבל התחייבות תקפה יכול להשתמש בקניין סודר על ידי מתן כלי למקנה או למתחייב ומשיכתו על ידו.
קובץ שמע - TXT
080814hy.txt
(19.8 KB)