האם חייבים הכהנים לעקור רגליהם לעלות לדוכן גם כאשר מתפללים תפילה אחת ללא לחש וחזרה?
כאשר הכהנים נערכים לפני התפילה לעמוד במקום שמשם ישאו כפיהם, האם חייבים בכל מקרה בעקירה, אפילו סמלית, של רגליהם?
הגיע הכהן מביתו לבית הכנסת ומצא הכהנים לפני נשיאת כפים האם לא יעלה לדוכן היות ולא היתה עקירה ב"רצה"?
כהן המשמש כשליח ציבור ועומד על התיבה. מה עדיף, האם יעקור מהתיבה ויעלה לדוכן או ישא כפיו ממקומו?