באילו תנאים חייב אפילו האבל לאחר השבעה להשתתף בשמחה?
היש הבדל בין שמחה שהיא עיקר המצווה לבין שמחה שהינה טפלה למצווה כמו ברית ופדיון הבן?
האם מותר לאבל בתוך השבעה להשתתף ב"שבע ברכות" כשאין מפעילים כלי שיר (מוסיקה) בארוע?
תמצית נושאים מרכזיים ומסקנות מהמקור "הטקסט שהודבק"
המקור עוסק בהלכות אבלות, ובפרט בשאלת השתתפות אבל בשמחות כגון ברית מילה, חתונה, בר מצווה ופדיון הבן, תוך התמקדות בתקופות האבלות השונות (30 יום לשאר קרובים ו-12 חודשים על אב ואם) ובהבדלים בין סוגי השמחות.
נושאים מרכזיים:
- איסור שמחה לאבל: באופן כללי, אבל אסור בשמחה, כפי שמצוטט הרמב"ם: "לפיכך הזהיר מלהרבות בשמחה בכל דרך שהיא". עם זאת, קיימים יוצאים מן הכלל במצבים מסוימים.
- שמחת מרעות: הרמב"ם מבחין בין סוגי שמחה. "שמחת מריעות" (שמחה שהייתה כרוכה בחובה הדדית של עזרה והשתתפות בהכנות ובהוצאות) אסורה לכל אבלים במשך 30 יום, ולאבל על אב ואם במשך 12 חודשים, אלא אם כן הייתה קיימת חובה לפרוע אותה. במקרה כזה, מותר להשתתף בה מיד לאחר שבעה ימי האבלות.
- שמחות מצווה: שמחות שאינן מוגדרות כ"שמחת מריעות" מעצם טבען, אלא הן מצווה (כגון ברית מילה, פדיון הבן, בר מצווה), דינן שונה. הרב מציין כי "שמחת חתן או משתה וסעוד חתן וכן ברית מילה וכדומה שאין עליו חובה לשמוח אמו נדמה דלדעת רבנו אין צריך להימנע ממנה כיוון שאין מותר עליו לשמוח אמו אלא תופס כיסא ולא יותר".
- השתתפות בברית מילה: מותר לאבל להשתתף בברית מילה של קרוב (בן אחיין וכדומה), ואף לסעוד בסעודת הברית, אם אין מוזיקה. אם יש מוזיקה, אסור להשתתף. הרב עובדיה יוסף מציין כי "יש אומרים שמותר להבל תוך 12 חודש לאב ואם ותוך 30 לשאר קרובים להיכנס לסעודת ברית מילה וכן עיקר כשאין שם כלי שיר אז הרס מתיר אפילו לסעודה של ברית מילה לא רק לאקט הברית אלא גם לסעודה של הברית כשאין שם כל שיר". המחמיר שלא לאכול בסעודת מצווה כל 12 חודש על אב ואם, תבוא עליו ברכה (דעת הרמ"א), אך מצד הדין מותר.
- השתתפות בשמחות אחרות:חתונת חתן וכלה: בנוכחות מוזיקה, אסור לאבל להשתתף. ללא מוזיקה, מותר להיות נוכח בשעת החופה בלבד ולצאת.
- בר מצווה ופדיון הבן: הדין דומה לברית מילה – מותר להשתתף ולסעוד אם אין מוזיקה. אם יש מוזיקה, אסור להיות נוכח. אם המוזיקה מופסקת עם בוא האבל, מותר לו להיכנס לברך ולצאת.
- חנוכת בית: מותר לאבל להשתתף בסעודה, כיוון שאינה מעצם טבעה שמחה.
- שבע ברכות: יש להחמיר ולא להשתתף בסעודה אפילו ללא מוזיקה, כיוון שמעצם טבעה היא שמחה. עם זאת, בשבת, יש מתירים לאבלים קרובים להשתתף בסעודת שבע ברכות אף מחוץ לבית, אך המנהג אינו כן, ורק הורי החתן והכלה נוהגים לאכול בשבת בסעודת שבע ברכות מחוץ לביתם.
- מצבי דחק וצורך גדול: במקרים מיוחדים, כגון סיוע ליתום ויתומה שחתונתם עלולה להתבטל, מותר לאבל להשתתף כדי לשמחם. באופן דומה, אם היעדרות אם האבלה מחתונה בתוך שבעת ימי אבלותה עלולה לגרום צער רב לכלה, יש מתירים לה להגיע לחופה ולצאת.
- הבדלים בין מנהגים: המקור מצביע על הבדלים בין פסיקות ובין מנהגים (לדוגמה, החמרת הרמ"א לגבי אכילה בסעודות מצווה מחוץ לבית).
ציטוטים מרכזיים:
- "ובכן באמת נאסר באופן כללי על האבל מלשמוח."
- "צריך כמו שאומרים למעט בשמחה כמו שכתב רבנו בפרק שני בסוף פרק שני מהלכות אבל כתב את הדברים הבאים. לפיכך לא פרק שני אלא מקום אחר שרבנו הזהיר מלהרבות בשמחה בכל דרך שהיא"
- "שמחת מריעות שהיה חייב לפרוע אותה מותר לעשותה מיד לאחר שבעה."
- "אבל שאר שמחת חתן או משתה וסעוד חתן וכן ברית מילה וכדומה שאין עליו חובה לשמוח אמו נדמה דלדעת רבנו אין צריך להימנע ממנה כיוון שאין מותר עליו לשמוח אמו אלא תופס כיסא ולא יותר"
- "בוודאי וודאי שבשמחה של ברית מילה פדיון בר מצווה מה שהיום נוהגים אתה לא חייב לשמוח אתה יכול להשתתף בגובך שם בוודאי וודאי שאתה יכול להשתתף בשעת חופה בלבד"
- "יש אומרים שמותר להבל תוך 12 חודש לאב ואם ותוך 30 לשאר קרובים להיכנס לסעודת ברית מילה וכן עיקר כשאין שם כלי שיר"
- "אבל תוך 12 חודש מותר לו לבקר אצל חברו וידידו שיש לו בן בר מצווה אך לא ישהה שם בעת הנגינה כן אלא יכנס לברכו ויצא מיד"
- "אומר מרן על כל המתים נכנס בית המשתה לאחר 30 יום על אבי בעלימחר 12 חודש"
- "ובחבורת מצווה כגון שמסיא יתום ויתומה לשם שמיים ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה מותר"
- "מותר לאחר 30 אבל תוך 30 אסור לכל סעודת מצווה שבעולם אבל סעודת מצווה דילת בשמחה מותר להיכנס בה כגון פדיון הבן או סעודת ברית מותר לאכול שם אפילו תוך שבעה בלבד ובלבד שלא יצא מפלח ביתו"
- "המנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל 12 חודש אם הוא חוץ לביתו ובתוך הבית מקין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה וכל שכן בשאר סעודות שאין בהם שמחה אבל בסעודות נישואין יש להחמיר"
- "לסיכום השואל ששואל האם לאבל בתוך 30 יום או בתוך 12 על אבימו מותר להיכנס לברית מילה בזמן שזה אחד הקרובים הבן של זה אחיין שלו וכיוצא בדברים האלה תשובה מותר לא רק להיות בזמן הברית אלא גם לסעות אם אין מוזיקה ה יש מוסיקה אסור"
מסקנה מרכזית:
ההלכה מתירה לאבל להשתתף בשמחות מצווה כגון ברית מילה, פדיון הבן ובר מצווה, ואף לסעוד בהן, במיוחד כאשר אין מוזיקה. בשמחות בעלות אופי שמח יותר, כגון חתונה ושבע ברכות, קיימות מגבלות חמורות יותר, במיוחד בתקופת 30 הימים הראשונים לאבלות על קרובים וב-12 החודשים על אב ואם. ישנם גם שיקולים מיוחדים במצבי דחק וצורך גדול. בנוסף, קיימים הבדלים בין פסיקות שונות ומנהגים שונים בקהילות ישראל