האם מותר בשבת להניח כלי מתחת למזגן ע"מ לקלוט המים המטפטפים ממנו?

השאלה המרכזית:

האם מותר ביום שבת להניח כלי מתחת למזגן מטפטף כדי לקלוט את המים? שאלה זו מתעוררת במיוחד כאשר אדם לא הניח כלי מערב שבת.

עמדת "רבנו" (שיטה מקילה):

לפי שיטה זו, אין כל בעיה להניח כלי מתחת לטפטוף המים אפילו ביום שבת. יתרה מכך, אם הכלי התמלא, מותר להעביר אותו ממקום למקום ולהניח כלי אחר במקומו.

• הנימוק: טיפות המים הנוטפות מהמזגן אינן מוגדרות כמוקצה.
• ציטוט רלוונטי: "לפי רבנו מותר משום שהטיפות מים הללו אין עליהן של של מוקצא."
• היתר נוסף: מותר להעביר דלי מלא מים ממקום למקום ולהחליפו בדלי ריק.
• ציטוט רלוונטי: "וכן אם ירצה להעביר את הדלי ממקום למקום כגון שהדלי הזה כבר נמלה והוא מזיז אותו לצד ושם דלי אחר במקומו שמותר לו לפי שיטתנו."
• הבהרה לגבי שימוש במים: אמנם מותר לטלטל את הכלי עם המים, אך אסור להשקות בהם ביום שבת. השימוש מותר רק לאחר צאת השבת.
• ציטוט רלוונטי: "כמובן אסור לא להשקות באותם מים ביום שבת רק אחרי רק מוצאי שבת אבל מבחינת דין טלטול מותר לו לטלטל את אותו דלי עם המים ולשים דלי אחר במקומו."

עמדת "אחרונים אשכנזים" (שיטה מחמירה):

לפי שיטה זו, אסור להניח כלי מתחת לטפטוף המים ביום שבת אם לא הונח מערב שבת.

• הנימוק: טיפות המים הנוטפות מוגדרות כמוקצה מדין "נולד" - דבר שלא היה ונוצר בשבת, ולכן אסורות בטלטול.
• ציטוט רלוונטי: "ולפי אחנו אשכנזים יש לטיפות מים הללו דין של מוקצא הועיל והם בגדר נולד מה פירוש דבר שלא היה ונתהבה ביום שבת אז הם מתייחסים אליו כאל נולד ואסור מדין מוקצה."
• איסור "מבטל כלי מהיכנו": הנחת כלי מתחת לטפטוף המים האסורים בטלטול גורמת לכך שהכלי עצמו נאסר בטלטול (אם לא היה בו מוקצה לפני כן), וזה נחשב ל"מבטל כלי מהיכנו" - שינוי ייעודו המותר של הכלי.
• ציטוט רלוונטי: "אסור לשים דלי ביום שבת תחת המים הנוטפים מן המזגן, כי זה נקרא מבטל כלי מאחנו. כי מאחר ואולדידם המים הללו מוקצים ואסורים בטלטול. אז ברגע שהם יפלו לתוך הכלי הכלי עצמו יהיה אסור בטלטול וזה נקרא מבטל כלי מהחנו."
• החמרה ביום טוב: הקטע מציין שביום טוב החמירו חז"ל בדין "נולד" ואסרו בטלטול יותר מבשבת, כדי שלא יזלזלו בקדושת יום טוב.
• ציטוט רלוונטי: "ובאמת שביום טוב החמירו חז"ל בנולד ועסרו בטלטול אבל זוהי חומרה שהחמירו חכמים ביום טוב יותר משבת כי כיוון שיום טוב יותר קל מדין השבת אז כדי שלא יזלזלו ביום טוב, החמירו בו את החומרה הזו ועשרו בו את הנולד כדין מוקצה. אבל לגבי שבת לא."
• אין תקנה ביום שבת: לפי השיטה האשכנזית, אם לא הונח כלי מערב שבת, אין אפשרות להניח כלי בשבת. הפתרון היחיד הוא להניח כלי גדול מערב שבת שיכול להכיל את כל הטפטוף הצפוי.
• ציטוט רלוונטי: "אז יוצא איפה לחן אשכנזים אין להם תקנה אלא רק אם ישים כלי גדול מערב שבת בכל השבת כולה."

השוואה לדין ביצה שנולדה בשבת:

הדובר משווה את דין טפטוף המים לדין ביצה שהטילה תרנגולת בשבת. גם ביצה כזו אסורה בטלטול בשבת, אך לא מדין "נולד" כמו המים לפי האשכנזים, אלא בגלל גזירת חכמים ("משום חול שמכין לשבת או שבת מכין לחול").

• האיסור להניח כלי לביצה: אסור להניח כלי מתחת לתרנגולת מטילה כדי לקלוט את הביצה, משום שגם כאן קיים איסור "מבטל כלי מהיכנו", כיוון שהביצה אסורה בטלטול.
• ציטוט רלוונטי: "אז אסור להניח מתחת לביצה הזו כלי כדי שהביצה בשעה שהיא התרנגולת תטיל אותה היא תקלט בכלי כי זה נקרא מבטל כלי מהחנו. כי מאחר והביצה אסורה בטלטול אז גם הכלי אסור בטלטול והכלי עד לאותו שלב היה מותר בטלטול."

מסקנה:

הקטע הקולי מציג מחלוקת הלכתית ברורה בין שתי גישות מרכזיות בנוגע להנחת כלי לקליטת טפטוף מים ממזגן בשבת. השיטה המקילה (המיוחסת ל"רבנו") מתירה זאת ואף מתירה טלטול הכלי, בעוד שהשיטה המחמירה של "אחרונים אשכנזים" אוסרת זאת בשל דין "נולד" ואיסור "מבטל כלי מהיכנו". הדיון מחדד את ההבדלים בהבנת מושגים הלכתיים כמו מוקצה ו"נולד" ואת השלכותיהם על דיני שבת