שיטת מור"י במילת תינוק שנולד בין השמשות
שלום לכת"ר. ידועה שיטתו של מור"י קאפח שהסתרת השמש אינה שקיעה אלא כרבע שעה לאחר מכן ועפ"י הרמב"ם (הלכ' תרומות) בתוספת כשליש שעה מגיעים לזמן שלשה כוכבים בינוניים. לגבי מילת תינוק בשבת, האם שיטתו גם לקולא או רק לחומרא? כלומר, שהרי לגבי הכנסת שבת לא הקל מור"י ברבע שעה הנ"ל, האם מבחינת המילה נחשב יום גמור או לא מבחינת החישוב? [בהשוואה לפסיקתו של הגר"ע יוסף ביבי"א לגבי זמן בין השמשות ומילת תינוק בשבת שצאת הכוכבים הוא כעשרים דק' לאחר שקיעת החמה (הסתר החרס) והוי לילה גמור]. בברכת שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול
דברי מארי ז"ל הם בין לקולא בין לחומרא.
ולעניין שבת, לחומרא, כי קיבלנו על עצמנו להוסיף לשבת.
ולמעשה, כל אימת שיש לידה, כשהתינוק הוציא ראשו, יש להביט מיד בשמים, אם אין כוכבים, אף שהשמש נסתרה, הוא יום.
ואם היום מעונן, יש להסתכל בשעון, ולשאול מורה הוראה, מה טיבו של אותו זמן לידה.