ברכת חתנים, שבע ברכות ע"י אישה
נודה לרב אם יכתוב או יעביר הלכה יומית בדבר דין אמירת אישה אחת משבע ברכות או כולן, ואם יש לחלק בין דיעבד למעיקרא או לכתחילה ואם ניתן לחלק בין ברכות הנהנין כגון אסא, או כוס. כלומר אם רוצה אישה להשתתף בברכות ובברכת הדס, אסא מתיישבת דעתה, האם כהוגן עושה?
ואם בירכה, ומעבירים את הכוס לגבר אחריה, האם עליו לחזור על הברכה שבירכה אישה לפניו.
והדברים לצערינו למעשה. ויש דעות לכאן ולכאן.
יורנו רבנו ושכרו כפול מן השמיים.
הצניעות היא ערך חשוב ביותר בערכי היהדות, שנקבעו בהלכה מזה דורות. ולכן אין לעשות כן בשום פנים ואופן.
נכון שהמציאות בימינו השתנתה מאוד מאוד ממה שהיה בעבר. והנשים, ברובן המכריע, כבר אינן בגדר כל כבודה בת מלך פנימה, הן משמשות כמורות, כפקידות, וכן בהרבה מתחומי החיים, שהם גם לגברים.
אולם במציאות כמו שלנו, אין לתת יד לכל אלה שמוסיפים למציאות המעורבת הזו, ומכבדים נשים לברך ברכות משבע ברכות וכיו"ב.
נהפוך הוא, עלינו לשמור ככל האפשר על הפרדה בין גברים לנשים, כדי לשמור על ערך הצניעות.
ויש לידע ולזכור, הפרדה זו אינה חלילה, ביטוי שלילי לנשים, ולהדרתן, אלא שמירת הצניעות וההפרדה, בכללה, היא ערך חשוב, שתכליתו, האדרת הנשים ולא להדרתן.
המציאות מוכיחה כי ביטול ההפרדה בין גברים לנשים, מוכיחה שבאותן חברות הנשים מוצגות בהרבה מקרים בפאן הנשיותי שלהן, ולא בפאן האישיותי שלהן.
כמה דואב הלב, שבכלי התקשורת אשר אינם דתיים, ואשר רוממות כבוד הנשים ושיוויונן בפיהם, ובכתביהם, והנשים שם מוצגות בתמונות בעיקר בנשיות שלהן, לצורך פרסומת, ולצורך משיכת קוראים וצופים וכיו"ב.
חז"ל אמרו שבשעה שיש מפזרים, כנס, ובשעה שיש מכנסים, פזר, כך בנסיבות חיינו שאנו נמצאים במצב של כרסום הולך וגובר על ההפרדה בין נשים וגברים, הרי אין לתת לכרסום הזה שפוגע בסופו של דבר בערך הצניעות ובכבוד הנשים.
לפנים היו יושבים במסיבות נישואין וכיו"ב, אנשים לבד ונשים לבד, והיה אחד מברך כל השבע ברכות, החלו להפוך עניין חשוב זה לכיבודים, בין גברים והרבה מכשולים ובעיות הלכתיות, התעוררו בגין כך.
והנה כאילו לא די לנו בכך, עתה מוסיפים לנו עוד בעיות, בישיבה המעורבת גברים ונשים, ובכיבוד נשים בשבע ברכות, שכאמור, דברים אלו אם נתעלם מבעיות ההלכתיות שיש, הרי באופן כללי הן מוסיפות לכרסום ההפרדה ולפגיעה בערך הצניעות, שבסופו של דבר, הנשים הן שתיפגענה בכבודן וכדלקמן.
צא וראה, לפנים בישראל, ברכת שלום איש לרעהו, לא נעשה בלחיצת ידיים, אלא בקידה קלה, כשיד המברך על לבו, בימינו התפשט המנהג לברך זה את זה בשלום, ובלחיצת ידיים, שברכת שלום מלווה במעין נישוקים וחיבוקים, ושוב, גם בתחום זה בחברות מסוימות גם בין גברים ונשים.
וצא וראה, שבין גברים לנשים כבר אין מדובר רק במעין חיבוקים ונישוקים אלא בהפרזה יתירה.
האם אין במציאות זו כדי להוכיח שהנשים מנוצלות ע"י גברים להנאתם, כביכול, מתוך כבוד לאישה.
ודי בכך, וכל הרוצה לעמוד על האמת, ולהיות מורה הוראה אמתי שקול, ולא רק פופולארי, אלא כמתווה דרך לרבים, על ערכי הקודש של עמנו, לא יתן ידו להתחכמויות השונות בכיבודי הנשים בשבע ברכות וכיו"ב. כי בכך הוא מוסיף לכרסום ערך הצניעות וההפרדה וכרסום זה הוא לרעת הגברים ולרעת הנשים.
תוכל להאזין להלכה יומית באתר נצח קהילת ישראל באודיו.