2 שאלות. מכירת חמץ. נדר/לא נדר.
לק"י
שלום כבוד הרב, יש נא לי 2 שאלות:
א. מכירת חמץ - בערב פסח נזכרתי שלא מכרתי חמץ, וכבר היה מאוחר מדיי בכדי שאוכל להירשם איפה שהוא. אז הלכתי לשכנה, יש לה עוזרת פיליפינית, הבאתי לה שקל, ואמרתי לה שתקנה ממני את כל החמץ, ושתשלם לי בשקל. האם זה מעשה קניין מספיק? חשוב לציין כי החמץ הינו תבלינים, שמן. דברים שכאלה פחות או יותר.
ב. נדר/לא נדר- יש בית כנסת אחת, שהתעצבנתי על האחראים שם, ואמרתי להם בכעס, שיותר לא אתפלל שם. היו שם 3 אנשים (אחים).
עכשיו, איני מתכוון ללכת להתפלל שם, אלא אם כן אתקע.
ז"א לא ממש התכוונתי שלעולם לא אבוא, אלא שכל עוד שלא אצטרך לא אבוא, ז"א אם אני מעדיף להתפלל מוקדם יותר, אלך להתפלל מוקדם, ולא אגיד, אלך ואעזור להם, (לקרוא בקול רם פסוקי דזמרה, ומתוך כך לגרור אנשים, אחרת כל אחד קורא לעצמו, לא תמיד זה ככה אבל לרוב לדעתי...).
השאלה שלי היא, האם זה נדר. ואם כן. איך אעשה הפרת נדרים?. איני רוצה שמישהו ידע למה אמרתי זאת. כי אולי זה לשון הרע על מנהלי בית הכנסת.
תודה רבה!
1. בערב החג הראשון כבר אין אפשרות למכור חמץ, כי כבר אינו שלך, יש רק אפשרות של ביעור פיסי של החמץ. אולם לפני זמן איסור החמץ, יכולת למכור החמץ לעוזרת של הסבתא שלך, לא ע"י שאתה נותן לה מטבע כדבריך, כי אתה המוכר, לא הקונה, אלא אתה מעביר אליה פיסית את החמץ, או אם החמץ כמות גדולה אתה משכיר לה את המקום שבו נמצא החמץ, ונותן לה מפתח. 2. להבא, אסור לך לצאת מגדרך, אלא עליך להתנהל בשיקול דעת, גם כשאתה צודק ומתכוון לשם שמים. ועתה שאמרת מה שאמרת, אתה צריך התרת הנדר.