דילוג לתוכן העיקרי

פסיקת הרמב"ם ע"פ התלמוד

שאלה

שלום כבוד הרב,
כותב רבנו בהקדמה לא' "...כל הדברים שבתלמוד הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם...",
האם רבנו פסק במקרים מסוימים שלא כמו בתלמוד?
ואם כן האם זה רק כאשר זה לא נגד את התלמוד ?
ולפי האמור האם מותר בדורנו לפסוק שלא כמו התלמוד לפי רבנו ?
תודה

תשובה

שלום וברכה לשואל הנכבד יצ"ו,

כמובן שרבנו הביא לא מעט דברים שאינם בתלמוד הבבלי, ובמקרים מועטים יותר אף פסק שלא כתלמוד הבבלי, ולכל כלל יש יוצאים מן הכלל.

אלא שליוצאים מן הכלל יש סיבות טובות. לדוגמה: מפירוש המשנה לזרעים עולה שרבנו ראה את התלמוד הירושלמי כ'מרא דשמעתתא' בענייני מצוות התלויות בארץ, משום שהוא נכתב על כל הסדר באופן רציף, לעומת הבבלי שהתייחס לנושאים אלו נקודתית ובעקיפין בלבד. ובוודאי שגישה זו באה לידי ביטוי מסוים גם בפסקים הסופיים במשנה תורה.

ועדיין הכלל שהלכה כבבלי תקף ונכון, מהסיבה שכל ישראל קבלוהו על עצמם, וממילא יש להכרעותיו תוקף הדומה במידת מה להכרעות בית הדין הגדול, כך שבוודאי שלא ניתנה תורת כל אחד בידיו להחליט מה לקרב ומה לרחק, ושאני רבנו דרב חיליה.

בכבוד רב