על פי שיטת הרב רצון ערוסי ופרשנותו למנהג אבותינו (בפרט בקרב יהודי תימן) ולפסקי הרמב"ם, להלן התשובות לנקודות שהעלית:

צורת האות ש': אתה צודק בדיוק בתיאור המבנה. אבותינו לא כתבו את האות ש' עם בסיס "משופע" או אלכסוני (כפי שמקובל בכתב האשכנזי המאוחר, המכונה לעיתים "שי"ן של חסידים" או כזו המסתיימת בנקודה חדה למטה), אלא עם בסיס ישר המקביל לשרטוט. מבנה זה, בו שלוש הראשים עומדים על יסוד אופקי ישר, נחשב לכתחילה ואף מהודר ביותר לפי מסורת זו, שכן הוא משמר את צורת האות המקורית כפי שהייתה נהוגה בספרי התורה העתיקים ובמשנת הרמב"ם.

הגדרת "כשר" בדברי מהרי"ק: המהרי"ק (הרב יחיא קאפח) אכן מדגיש כי הכלל היסודי בהלכות ספר תורה הוא שכל עוד "צורת האות עליה" (כלומר, תינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לזהותה), האות כשרה. לגבי שאלתך אם זה לכתחילה או בדיעבד:

שינוי קטן שאינו מבטל את צורת האות נחשב כשר בדיעבד אם כבר נכתב, אך לכתחילה יש לכתוב כפי המסורת המדויקת.

עם זאת, בסיס ישר לאות ש' אינו נחשב ל"דיעבד", אלא הוא הוא הכתב המקורי והנכון לכתחילה לפי מסורת זו.

"כתב מחשב" בכל הספר: כתיבת ספר תורה שלם ב"כתב מחשב" (הכוונה לכתב מרובע, גאומטרי וסימטרי מאוד כפי שמופיע בדפוס) מעלה שאלה הלכתית. לפי גישת הרב ערוסי והמהרי"ק, אם האותיות נכתבו על ידי אדם (עם כוונה וקדושה) ובצורתן ההלכתית המדויקת, הספר כשר. אולם, לכתחילה נדרש "כתב מהיר" (כתב סופרים בעל אופי אנושי ומסורתי). כתב שהוא "מכני" מדי עלול להיחשב כסטייה מן ההידור של "זה אלי ואנווהו", אך כל עוד האותיות שומרות על צורתן החוקית והן נפרדות זו מזו, הספר כשר. 

לסיכום: ש' בעלת בסיס ישר ומקבילי לשרטוט היא מהודרת לכתחילה, וספר ב"כתב מחשב" עשוי להיות כשר אם האותיות מזוהות כהלכה, אך יש להעדיף את כתב הסופרים המסורתי המקובל בקהילה.