לק"י
שלום לכבוד הרב הי"ו
בשיעור של הרב משנת 2018 נכתב בסיכום השיעור באתר :
כמו כן שכר המדי הנזכר בגמרא הוא תערובת חמץ, כפירוש ר' יונתן על הרי"ף, והוא אינו רק משרת שעורים עם מים, כי משרת שעורים עם מים היא חמץ גמור, משום שהמים עם חמץ אינו בגדר תערובת חמץ, שהרי הרמב"ם פסק כמו התוספתא, שאם המחה פת חמץ במים, ושתה את אותו חמץ שהפך להיות נוזלי חייב כרת, כדין אוכל חמץ, ופירוש הרדב"ז ובעקבותיו מארי ז"ל, שמים וחמץ אינו בגדר תערובת חמץ, אלא חמץ גמור, ולכן מארי ז"ל פסק שבירה וויסקי הם חמץ גמור, ואסור באכילה ובהנאה, גם אחרי הפסח, ולדעת מארי שמפקפק במכירת חמץ, אין לצרוך אחרי פסח בירה או ויסקי, מאלו שנמכרו, אלא להמתין כחודש, עד לייצור בירה וויסקי שלאחר הפסח.
מרכיביה העיקריים של הבירה (נלקח ויקיפדיה) : מים, לתת (העשוי בדרך כלל משעורה), כשותנית ושמרים. ויש שמשתמשים גם באמצעי תיבול שונים בבישול בירה, כדי להעניק לה טעם מיוחד. מלבד שעורה, משתמשים במקומות שונים בעולם בזרעים נוספים כמקור של סוכרים ללתת, כגון תירס ואורז
1. מדוע מארי פסק שבירה של יימנו היא חמץ גמור והרי היא לא רק שעורים ומים ויש בירות שיש בתערובת גם אורז או תירס וכו..?
2. בנוגע לוויסקי מסוג בורבון הוא ויסקי העשוי לפחות מ-51% תירס (נלקח ויקיפדיה) האם גם הוא חמץ גמור ?
בתשובה של הרב משנת 2022 :
"כל בירה שיש בה תערובת, ואינה נטו שעורים עם מים, דינה כתערובת, אלא שאסור לגנוז, כי אני מניח שיש בחמץ יותר מ 10% חמץ.
אבל אם נשארה בטעות תערובת כזו עד לאחר הפסח, היא מותרת, כי לא גזרו על תערובת חמץ שעבר עליה הפסח."
בהל' חמץ ומצה פא' הערה כג כותב מארי :
"ופשט דברי רבנו לא שנא עבר ושהה חמץ בעין ונתערב לאחר הפסח, לא שנא עבר ושיהה תערובת חמץ שיש בה כזית בכדי אכילת פרס הכל מותר לאחר הפסח, ואצ"ל כשאין כזית בכדי אכ"פ שמותר לקיימו."
3. מי שאינו סומך על מכירת החמץ כפי שכתב מארי, האם מותר לאחר הפסח לרכוש בירה שהיא לא רק מים ושעורים כנ"ל לוויסקי מסוג בורבון ?

יורנו רבנו ושכרך כפול מן השמים