מדוע אין ספירה עד שנת היובל?
1 בעומר יש ברכה "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות תהיינה".
הרמב"ם כותב בתמידין ומוספין את הל' איך סופרים, איך הברכה וכו'.
אבל יש לנו עוד ספירה, בפרשה, שבע שבתות שנים, עד שנת היובל, גם המצווה הזאת גם אותה צריכה לספור.
והרמב"ם כותב שבי"ד סופר.
לא אמר אם מברכים או לא מברכים.
לא אמר מצווה למנות כמו שסופרים גם ימים וגם שבועות בספירת העומר.
לא כתב איך סופרים, איך ביה"ד סופר, האם לברך,
ומתי סופר, לא כתב כלום.
2 הבנתי שאין ברכה. אבל מתי בית הדין סופר? ואיך סופר?
3 מארי כתב בהל' שמיטה ויובל שכן מברכים את היובל:
שמיטה ויובל, פרק עשירי, הלכה א, הערה א של מארי
4 מה כוונת הרב השלכות הלכתיות ליחידים?
האם הכוונה למי שיש לו שדות, עצי פירות שצריך להשמיט בשמיטה?
1 אין ברכות מצווה לברכות המוטלות על הציבור, רק על מצוות המוטלות על היחידים, ואף שנעשות בציבור, לכן משה רבינו לא בירך בזמן שהקים את המשכן, למרות שזו מצוות עשה, וגם שלמה המלך לא בירך שבנה את ביהמ"ק, למרות שזו מצוות עשה, ויהשוע לא בירך בזמן שכבש את הארץ, למרות שמלחמה זו היתה מלחמת מצווה, וכן לא בירכו על הקרבת תמידין ומוספין במקדש, למרות שכל הדברים האמורים הם מצוות עשה, משום שכאמור, מצוות עשה המוטלת על הציבור כציבור לא תיקנו להם ברכות המצווה.
2 נראה שספרו כל מקץ 7 שנים.
3 שאלתך על דברי מורי ז"ל היא שאלה מצוינת.
מבחינתי ברכה זאת לא קיימת, וניתן להסביר את שיטתו של מורי, שספירת השנים של שנות השמיטה והיובל, מאחר ולהן יש השלכות הלכתיות ליחידים, לכן בירכו ברכה על ספירת שנות השמיטה והיובל, במיוחד שספירה זו דומה לספירת העומר.
4 הכוונה היא שהיחידים ינהגו בשנות השמיטה והיובל כל המלאכות שמותרות לנהוג בהם.