יום הדין לשיטת הרמב"ם
לכבוד הרב,
פרק ג בהלכות תשובה לרמב"ם קשה להבנה ולכאורה
מלא בסתירות וקושיות
לדוגמה, בתחילה כותב הרמב"ם שאדם שעוונותיו מרובין,
הוא מת מייד.
לכאורה זה מתאים לשיטת רבי יוסי בראש השנה טז: שאדם
נידון כל יום.
מאידך, בהמשך הפרק נראה שהרמב"ם פוסק שהדין הוא בראש
השנה.
וזה סותר לכך שאדם רשע מת מיידית.
או שנידון בראש השנה והדין נשאר קבוע, גם אם ירשיע במשך השנה, או שנידון לפי
מאזן המצוות הרגעי.
כי אם אמרת שאדם שמגדיש סיאתו מת מייד, הדין של ראש השנה
מתרוקן מתוכן.