1) משנה פסחים פ"ד מ"ד
מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים, אוכלים; מקום שנהגו שלא לאכול, אינן אוכלין.  מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכיפורים, מדליקין; מקום שנהגו שלא להדליק, אינן מדליקין.  מדליקין בבתי כנסייות, ובבתי מדרשות, ובמבואות האפלים, ועל גבי החולים.

לעומת משניות א' ו-ג' מפרק זה לא צויין במשנה זו "ואל ישנה אדם מפני המחלוקת"? האם הסיבה לכך תהיה מפני שצלי בליל פסח וכמו כן נר בליל כיפור אינם דברים שבתוך ציבור אלא בתוך ביתו הפרטי של האדם ולכן אין כאן לא תתגודדו? 

זכורני שאע"פ שהרב התחבט קצת בעניין קטיפת העיסה עם קצת שמן על הידיים, הוראת הרב תמיד הייתה לאסור או לפחות לנסות ולהימנע.

בשנים האחרונות שמעתי קולות, מבין התלמידים, שהרב התיר קטיפה בשמן? האם דבר זה נכון?

לכאורה מדברי מארי הדבר אסור ולא רק לקטף בדבר שאינו מים אלא כל סוג של שמן (ולא רק זית המעשיר את המצה). וכן מציין הרב שבח בספרו בשם מארי.

יש לי תוסף תזונה עם כשרות. שוחחתי עם החברה .  אמרו שאין להם כשרות לפסח. אבל המוצר לא מכיל חמץ... האם ניתן להשתמש? עקרונית אני אמור לשמור על רצף שימוש.

לגבי רשימת הכשרת כלים לפסח:

תבנית אפייה    - ההוראה המקובלת שכיוון שלמעשה תיהרס בליבון - אין להכשירה. לכן יש להשתמש רק בתבניות מיוחדות לפסח.
תנור אפייה   -  ניקוי והסקה.
לגבי הרשת, ראה 'רשת של תנור'.
אך התבניות טעונות ליבון, וכיוון שיתקלקלו בו, למעשה אי אפשר להכשירן.

מדוע אי אפשר להכשיר תבניות של תנור על יד ניקיון היטב והכנסתם לתנור על חום המקסמילי?
על פי העיקרון של כבלעו כך פולטו ואין לחשוש שמא יחוס עליו שזה נזכר רק בכלי חרס שישנו חשש שיפקע
 
 

כמה שניסיתי נשאר לי הרבה חמץ גמור. ספגטי, פתיתים, בורגול וכו.
מה עושים?
זורקים הכל?
אם כן זה בל תשחיט…
תוהה מה לעשות..

שלום לכבוד הרב, ברצוני לשאול איזה חשש של חוזר וניעור יש בשמן קנולה, דברתי עם משגיח של בדץ בית יוסף ועוד בדצים, ולטענתו גם אם התערבב חיטה וכו'... היא לא תוציא שמן, אם כן לכאורה ניתן יהיה להוציאה מתערובת אחרי הכנת השמן.... אשמח להבהרה מצד הרב

נפשי בשאלתי בדבר משפחה שבגלל המלחמה אגרה כמויות גדולות של חמץ כגון פסטה וכיו"ב, ומכיון שיש לבעל מידע בטחוני שעתידה ומתי עתידה להיפתח מלחמה צפונית ומשם תיפתח הרעה, וחלילה יש סיכוי לא מועט שיהיה מחסורים וכו' וכעת יש בביתם הרבה חמץ (ששוה כ 800-1000 ₪ לערך) ואין באפשרותם לחסלו עד הפסח, האם יכולים למכור את החמץ הזה? ומה עדיף במידה שכן?
1. למכור על ידי רב העיר?
2. למכור לערבי שעובד עם הבעל בעבודה, ואם כן כיצד יכין שטר מתאים?
 

א גרגרי חומוס או בוטנים לא קלויים שנשארו לי – אם הם נקיים, האם אפשר להשתמש בפסח?

ב.    אני משרת בבסיס בתל השומר האם אפשר להקל ולסמוך על המכירת חמץ של הרבנות הצבאית או לא לסמוך על המכירה מכיוון שאני אוכל שם רק ארוחת צהריים?

ג. האם כשאני עושה בדיקת חמץ במשרד יש צורך לברך?

ד. אם אני גר רחוק מהבסיס. האם לעשות את הבדיקה בבסיס לפני הבית. האם עדיין צריך לברך?
 

האם ניתן לצאת ידי חובה בפסח בירק אחר שאינו כרפס? כמו תפוח אדמה, מלפפון או גזר?

לכבוד הרב שליט"א,
שלום
לאיזה צד יש לאיטר להסב בליל פסח?
(במ"ש בגמ' דהסבת ימין ל"ש הסיבה, פירש הרשב"ם שהוא משום סכנה שמא יקדים קנה לוושט. ורש"י פירש משום שאינו יכול לאכול. וברא"ש כתב דנפק"מ בין הפירושים, לאיטר יד. והנה מבחינה מעשית דברי הרשב"ם הם דלא כפי המציאות שרואים הרופאים והמדענים. לכן היה נראה לקבל פירושו של רש"י, וממילא שהאיטר יסב על ימינו.
רבנו בהל' חמץ ומצה (פ"ז) לא חילק, ובפירוש הרד"ע דייק מזה דל"ש איטר משאר כל אדם. אבל אולי זה משום שלא נזכר חילוק בזה בגמ'.