מדוע נחלקו הפוסקים בפרוש שיטת רבינו הרמב"ם בנושא זה?

מהן הראיות של חכמי תימן הסוברים שאין חובת קיום סעודה שלישית ביו"ט?

 האם בפסיקה לא ברורה בנושא זה, ניתן להסתמך על הכלל: "פוק חאזי מאי עמא דבר"?

האם ניתן להסיק מדברי הרמב"ם במקומות שונים שהשווה את דיני יו"ט לדיני שבת גם לחיוב בסעודה שלישית?

אין חיוב הדלקת נרות ביו"ט לעומת החיוב בשבת והרי הרמב"ם השווה יו"ט לשבת לגבי העונג והכבוד? 

כיצד ניתן ללמוד מדיני ביעור המעשרות, לגבי חיוב או פטור מקיום סעודה שלישית?

אבלים שחל עליהם גזירת שלושים, האם נתיר להם בנסיבות אלו לרחוץ אף ביום השבת?
מתי מפעילים את הכלל: "מקצת היום ככולו", האם דווקא ביום השביעי לאבילות או אף בשאר ימי האבל?

כיצד ניתן להוציא תבשיל המיועד ליו"ט מהמקרר לשם הפשרתו מבלי להכשל באיסור הכנה משבת ליו"ט?
באילו נסיבות ניתן להקל ולהורות על כוונון השעון שידליק הפלטה טרם צאת השבת?
האם מותר להקדים ולהניח תבשיל שהתבשל כל צרכו על הפלטה בין השמשות אף שעדיין לא יצא הכוכב השלישי?