בשו"ת מהדורת בלאו סימן קכה משיב רבנו לשואל "ומהיות ישראל בעיר מן הערים הקרובות לירושלים באותה העת לא יתחייב, שהיו השלוחים באין לשם, לפי שהיו (אולי) יחידים או היה שם חרום בדרכים, או היו הגוים מונעים השלוחים מלהכנס לאותם מקומות. ואין העיקר בזה הענין אלא המנהג (לב), לפי שכל מקום הקרוב לירושלים עד שיוכלו השלוחים להגיע (לשם), אם היה המנהג אבותיהם תמיד מדור לדור (לעשות) יום אחד, יתמידו בזה, ואם היו שני ימים, יתמידו בזה...".
שלום וברכה
הבנתי שלי הרמב"ם יש לעשות יום טוב שני גם בארץ ישראל. מדוע אין אנו נוהגים כן? זה חובה
אין פיתרון לדבר?
ברוכים תהיו
ראיתי בברכות פרק יא, הלכה ה, שמצוות עירוב אינה חובה, מכאן אפשר ללמוד אם אדם לא מבשל ביו"ט לשבת, אלא מכין הכל מראש, לא חייב להניח עירובי תבשילין, וממה שהסמיך רבינו עירוב לנטילת ידיים, שהרי נטילת ידיים אדם חייב רק אם הוא אוכל, אם לא אוכל לא חייב אכילת ידיים.
בליל חג השבועות זמן מתן תורתנו כשסיימנו אחרי שעה 24:00 בלילה שיעור ראשון בבית כנסת צעירי ישראל, ושמנו פעמנו לקראת השיעור השני בבית כנסת אמונה ודעת עברנו דרך הגן ושם ראינו קבוצת בני נוער מתגודדים אלו על גבי אלו בלי מסכות, והתעוררה השאלה האם מותר לנו להתקשר למפקח כדי שיבוא ויטפל בהם?
אם אדם לא מתכוון לבשל מיו"ט לשבת, כי הכל מוכן לפני כן חוץ מהדלקת נר שבת ויו"ט. האם צריך עירוב תבשילין בברכה. למה? האם זה לא ברכה לבטלה? כי הרי הוא לא עושה כלום...
האם לדעת רבנו חייב אדם לאכול בשר?
שהרי נאמר בהלכות שביתת יום טוב פרק שישי הלכה יח' נאמר: אין שמחה אלא בבשר ויין...
ובהלכות שבועות פרק שישי הלכה יא' נאמר (על מי נשבע לא לאכול בשר): הרי אתה מבטל שמחת יום טוב...
מי שהכין כל האוכל מערב יו"ט, האם צריך לעשות עירוב תבשילין עם ברכה או אין צורך?
מה דעתך ומה דעתו של מארי?
3 א. מארי הביא את דברי הרב ברכי יוסף (החיד"א) שאם אדם לא יכל להדליק אש מערב יום טוב (כגון שהיה במאסר או במדבר), מותר לו להדליק ביום טוב (אם אין לו אש מצויה מהשכנים) בהתבסס על דברי רבינו שהבעת אש ביום טוב אסורה משום שאפשר לעשותה מלפני יום טוב. יוצא אפוא שגם אם אדם הדליק אש מערב יום טוב וכבתה לו ביום טוב, יוכל להבעיר אש ביום טוב.
ב. בהתאם, אם אדם הדליק את אור החשמל מערב יום טוב, אולם מסיבה כל שהיא האור כבה ביום טוב, האם מותר להדליקו מאחר ואין בו דין של הדלקה שהיה יכול לעשות מאמש? במידה ואסור, האם מותר בשינוי או ע"י שניים שעשאוה?
מקרר שלא כיבו את הנורה שלו ביום טוב, האם מותר לפתוח ולסגור את דלת המקרר על אף הדלקת או כיבוי המנורה משום שפעולה זו הינה בגדר של פסיק רישא שלא אכפת ליה באיסור דרבנן?