האם תורת ישראל מתירה או תומכת בביוש ופרסום של המתחייב בדין?

כיצד נכון להבין את עונש מלקות שכותבת ההלכה? האם עדיפים ועדות משמעת בדלתיים סגורות המתרות ועונשות, על פני ביזיון ברבים שאין לו סליחה ומחילה?

מדוע יש עדיפות לגישת תורת ישראל בענישה משקמת הטובה ליחיד ולכלל?
גישת דיני העונשין במשפט העברי היא המתחשבת בכבוד האדם וחירותו ובכבוד החברה לעומת המשפט והנוהג המקובל המעודד חגיגות תקשורתיות אינו מאפשר סליחה ומחילה עולמית.

תמונה: התיישבות יהודה ושומרון, צילום: מתי שריקי

החלטת בג"ץ לבטל את חוק ההסדרה, חוק שמטרתו היתה להסדיר את ההתיישבות ליישובים שהתיישבו ובנו את בתיהם על מה שנקרא אדמות שתחת שלטון צבאי.

ההחלטה לביטול החוק מייצרת משמעות מעשית הרת אסון, שלכאורה ראוי שאלפי בתי אב יאלצו לעקור מבתיהם מעין התנתקות שנייה אולי במהדורה הרבה יותר גדולה, והרבה יותר קשה.

האם מותר לסגור מרפסת באופן שיפגע באסתטיקה הארכיטקטורית הסביבתית?

האם יש משמעות הלכתית לחוות הדעת של הועדה לבניין מאחר ויש פגיעה סביבתית ליופי השכונתי?