אין לקבל אמיתות מהתקשורת ולהכריע את דינו של אדם. במיוחד אחרי שהעניינים הוכרעו בפני דיינים מומחים, רינון אחרי מי הצדדים לאחר שנפסק הדין הרי זה בגדר לשון הרע.
דרכה של תורה, להבדיל מהמשפט הכללי, לאחר עשיית המשפט משכינים שלום בין בעלי הדין. יהי רצון שכך יעלה גם בסיפור כואב זה ויקדשו שם שמים.
האם יש אחריות משפטית נזיקית על החשוד בהצתת בית של הגננת המתעללת? האם מותר לכל יחיד לטפל בעצמו בעוולות על מנת לעשות צדק?
מדוע התורה מתירה מציאות של 'גואל הדם'?
סוגיית הבטחות הבחירות והפרתן על ידי מנהיגים ומפלגות צפה ועולה מחדש בעקבות הדרמה הפוליטית שאנחנו בעיצומה בימים האחרונים.
האם להלכה היהודית יש היגד כלשהו בסוגיה אקטואלית זו? את השאלה הזו הצבנו בפני הרב רצון ערוסי, חבר מועצת הרבנות הראשית, רבה של קרית אונו.
להלכה פתרון לתסבוכת פוליטית כדוגמת זו שבה ישראל נמצאת. כך קובע הרב ערוסי: מפלגה שלא עומדת בהבטחתה תיפסל ותוחלף בבאה אחריה. חייבים מידה של 'האמת והשלום אהבו' במסגרת הפוליטית ושמירה על כבוד עם ישראל.
כיצד נכון להעמיד לדין - מלך, רב ראשי, ראש ממשלה מבלי לפגוע במעמד המוסדות שהם מייצגים?
האם שיטת הפומביות הנוכחית שמעודד שחיקה מתמדת של אמון הציבור במוסדות המדינה ראויה בשלטון דמוקרטי?
כיצד צריך להתייחס להתבטאויות ופרשנויות בתקשורת בסוגיות של משפט נבחר ציבור?
