שלום רב, יש לי שכן שכבר קרוב ל4 שנים יש לו צנרת נוזלת ברצפה, מה שהזיק לתקרה שלנו בחדר האמבטיה ובשירותים. בקשות חוזרות ונשנות, והצהרת כוונות לתבוע לא מעניינות אותו. הוא עשה ככל הנראה איזשהוא סידור עם חברת הביטוחל שלו שיגידו שאין נזילה. יש לציין שהאדם הזה חרדי, ולמרות זאת, מהכרותי איתו בשנים האלה - ממונם של אחרים או סביבתם לא מעניינים אותו כל כך. הוא משליך דברים מהחלון וכך גם ילדיו. מעשן וזורק את בדלי הסיגריה בגינה ובבניין. העניין הוא, שאני בעל תשובה, ואחי אינו דתי. (אבינו נפטר) אח שלי החליט שהגיעו מים עד נפש, והוא תובע.

שלום לרב
האם עדים על צוואה חייבים לראות ולקרוא את פרטי הצוואה כולל כל הרכוש והכסף שיש ברשות המורישים, או שהם צריכים רק להעיד ולאשר שראו שהמוריש חתם על הטפסים האלו בנוכחותם.
תודה רבה.

שילמתי סכום כסף עבור תערוכה בגלריה. בעל הגלריה ( חילוני) סגר את הגלריה ונעלם עם הכסף, לפני מועד התערוכה. נפגעת נוספת שכרה בלש פרטי כדי שימסור כתב תביעה לבעל הגלריה, לבית משפט אזרחי. הוא לא הופיע למשפט, והיא זכתה בתביעה והופנתה להוצאה לפועל. האם מותר לי לפנות לאותו הליך? אין שום דרך להתקשר אל בעל הגלריה ולא סביר שניתן לזמן אותו לדין תורה.

שלום לרב
1. האם קטן לדעת הרמב"ם פסול מלדון או מאיזה גיל אם בכלל לדעת הרמב"ם יכול לדון (כמו בשו"ח חו"מ בדעת היש אומרים - גיל 18 או גיל 13) אשמח לקבל מקורות גם בפירוש הר' קאפח אם יש
2. האם בהלכות סנהדרין פ"ב הלכה ו' או ז'- ב"ד של שלושה ... שבו הוא מציין את תכונות הדיינין האם מדובר על ב"ד מומחין או כל ב"ד? ( גם שם אין מגבלת גיל)
3. בהלכות עדות ט"ז כתב כי כל הכשר לדון כשר להעיד האם ניתן להבין כי מי שאינו כשר כמו קטן פסול לדון? אם יש לרב חומר שכתב בנושא אשמח שתפנא אותי
תודה ובשורות טובות

שלום כבוד הרב,
האם מותר לעבוד כעו"ד בפרקליטות המדינה במחלקת מיסוי וכלכלה. מחלקה זו עוסקת בתחום הפלילי ומגישה כתבי אישום בגין עבירות מס וניירות ערך. הבנתי שקיימת בעיה לעבוד בפרקליטות בתחום הפלילי. האם כך הדבר גם לגבי מחלקת מיסוי וכלכלה?
תודה

שלום הרב, הייתי מעוניינת לדעת האם רב השופט בדין תורה יכול להיות גם עד עבור ההגנה במשפט בו הוא שופט, ולקבוע את פסק הדין על סמך אותה עדות בלבד?תודה רבה!

לכבוד הרב משניות שנהדרין פרק ג הלכה ו - אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב... ואחד אומר איני יודע - יוסיפו הדיינין. כותב הרמב"ם בפירושו - הוא שיוסיפו שניים שיהיו חמישה (זה שאמר חייב זה שאמר זכאי וזה שאמר איני יודע בתוספת עוד שניים) משמע שזה שאמר איני יודע הוא מן המניין. ואילו בפרק ד הלכה א בפירוש המשנה כותב הרמב"ם - ועל פי שניים לחובה - כגון שהיו אחד עשר מזכים ושלושה עשר מחייבים... ואם תאמר היאך זה אפשרי והלא בית דין אינם אלא עשרים ושלוש... התשובה לכך היא כגון שאמרו אחד עשר זכאי ואחד עשר חייב ואחד איני יודע (והוי 23) שצריך להוסיף על הדיינים שניים ונמצא הנושאים ונותנים עשרים וארבע (!). עד כאן.

האם ניתן להכשיר צוואה רגילה שנעשתה בפני נוטריון (לכאורה יש פסק של ר' משה פיינשטיין בנדון שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"א סי' קד ) לדינא? ועל מה ניתן לסמוך כאן

שני צדדים דנו בדין תורה בעניין פירוק שותפות, שני הצדדים ביקשו לפרק את השותפות, ואכן, ביה"ד נענה לבקשת הצד שהכניס את השני כשותף לרכוש את חלקו של השני בדרך של "גוד או איגוד", שהרי לו קיימת הזכות הראשונית בדין זה, כמו גם, לבקש הארכה של שלושים יום, כדי שיוכל להשיג אמצעים, שבהם יקנה את חלק שותפו כמבואר בסמ"ע סי' קע"א ס"ק מ"א בשם היד רמה בב"ב פרק א' אות קע"ג ד"ה מיהו ודאי, וכן בש"ך חו"מ סי' קע"א ס"ק ט"ו. ואכן, צד א' נטל שטרות משכנתא מהבנק על מנת לממש את פסק הדין, ובפרט כשהצד השני חתם בכתב שהינו מקבל את פסק הדין ויציית לו.