דיני גידם או קטוע או משותק בידיו לעניין הנחת תפילין ועשיית מצוות

נאמר בתורה בספר שמות פרק יג פסוק ט:

וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ:  כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם.

התורה מטעימה את הנחת התפילין "כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים" ולכאורה אם כך מדוע הנחת התפילין היא לא ביד ימין שהיא בחוזק יד?

יד שמאל היד הכהה מייצגת את החולשה של האדם שבא לידי ביטוי ביצרים והתאוות שהם הם יצר הרע, ואילו יד ימין שמייצגת את השכליות, האמונה ה' ובתורה היא צריכה לשלוט על היד הכהה והנחת התפילין בראש מלמדת על כפיפות השכליות והמחשבה של האדם לאמונה בה' ולתורה וזו הכוונה שבחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים שבאמצעות התורה והמצוות שמשולים ליד ימין האדם ישלוט על התאוות והיצרים שמשולים מצריות.

מכאן יוצא שיד ימין הינה חלק בלתי נפרד מהמצווה ולכן כל שיד ימין שלו משותקת או קטוע יד הרי הוא פטור מהמצווה ולכן גם אם אדם אחר יניח לו הרי שלא יברך.

אולם אם הוא יכול להשתמש ביד ימין עם יתאמץ, הרי שגם אם יניחו לו אחרים הוא יוכל לברך לפי הכלל של "כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת" ולכן בגלל שהוא יכול להניח עם יד ימין הרי שגם אם הניחו לו הוא קיים מצווה, אולם אם אין הוא יכול להיעזר ביד ימין הרי לפי הכלל של "כל שאינו ראוי לבילה – בילה מעכבת" הרי היעדר יד ימין (אם בגלל שיתוק או קטיעה חלילה) הוא פטור מהמצווה.

כמו כן, אם יש לאדם יד ביונית פרוטזה שהיא מופעלת על ידי הוראות ממוחו, הרי זה נחשב ככוחו ולכן יכול להניח תפילין ביד הביונית בברכה. כי התורה לא הקפידה אלא על הנחה ביד הכהה אולם הקשירה צריכה להיות מכוחו של האדם בכל אופן (ולא יצויר שהיה יכול להניח באמצעות פיו היה מניח בברכה), ורק העדר יד כהה פוסלת את האפשרות להניח תפילין.

אדם שהוא שמאלי (איתר יד ימין) הרי שהוא מניח תפילין ביד ימין שהיא ידו הכהה אולם אדם ששולט בשתי ידיו חייב להניח בשמאלו.

אדם שכותב ביד אחת אך מבצע פעולות אחרות ביד השנייה, הרי שלפי התוספות במסכת מנחות דף לז. יש להסתפק באיזה יד ימין ואולי יש להגדירו כשולט בשתי ידיו. אולם מורי בביאור שיטת רבינו סובר שהיד החזקה נקבעת לפי היד שמבצעת את רוב הפעולות            .

רבינו, הריף, הראש ומרן לא הזכירו גידם כלל אלא הביאו עניין של איתר יד ימינו. והרי אם הגמא הביאה ברייתא שמרבה גידם מדוע היא מביאה ברייתא שמרבה איתר, ולכן הפוסקים הבינו שאם מדובר על גידם שיש לו את הזרוע מהמרפק ומעלה הרי הוא חייב להניח בברכה כי יש לו את מקום הקיבורת.

1. אם מעשה המצווה לא הותנה על ידי התורה ביד או ברגל, אם כן ניתן לקיים את המצווה גם ביד או רגל פרוטזה.
2. לגבי דיני נזיקין, הרי כל פעולה שנעשית של האדם על ידי איבר מלאכותי, הרי הוא חייב מדין כוחו.