הקדיש בהלכה ובמנהג

סיכום השיעור

אמירת קדיש נתקנה בתפילת שחרית לפני יוצר, לאחר תחנון ולאחר ובא לציון. ואם יש ספר תורה גם לאחר קריאת התורה.

בתפילת מנחה – לפני תפילת העמידה ולאחר התחנון.

בתפילת ערבית – לאחר השכיבנו ולאחר תפילת העמידה.

לאחר לימוד תורה

מסביר רש"י ששתי יסודות מקימים את העולם – קידוש ה' – קדושה דסידרא ולימוד תורה – קדיש דאגדתא.

מה שמיוחד בקדושא דסידרא שהוא כולל גם תרגום כלומר קדושא שסידרא כוללת לימוד תורה של אגדתא כי התרגום מבאר באופן דרושי את פסוקי הקדושה. ובכך שזה בלשון ארמית אנו משתפים בכך את המון העם ואלו היסודות שבזכותם יש זכות קיום לעולם.

מה מיוחד בקדיש שלאחר ובא לציון ובמה הוא שונה מקדישים שבתפילה? הקדיש שבתפילה הם קדישים של מצווה. ולכן הקדיש בארמית כדי לשתף את המון העם שלא דברו בלשון הקודש (ומצינו בכמה מקומות אמירת קדיש בלשון הקודש).

וזו הסיבה שקבעו קדיש לאחר אגדתא כי היא נעימה ומושכת את הלב והיא כוללת יסודות אמוניים והשקפתיים.

וקידוש ה' הוא דווקא בציבור כי ה' מתקדש דווקא בתוך עדת בני ישראל ולא כיחיד. ומהות קידוש ה' הוא שאנו צריכים ללמוד מדרכיו ולנהוג במידות אלו באופן אישי (מה הוא חנון אף אתה חנון) כי קדושה פירושה ייחודיות ואנו מתייחדים משאר האומות בקיום התורה המצוות שציוונו ה' יתברך.

נאמר במסכת מגילה פרק ד':

ג  אין פורסין על שמע, ואין עוברין לפני התיבה, ואין נושאין את כפיהם, ואין קורין בתורה, ואין מפטירין בנביא, ואין עושין מעמד ומושב, ואין אומרין ברכת אבילים וחתנים, ואין מזמנין על המזון בשם--פחות מעשרה.  ובקרקעות, תשעה וכוהן; ואדם, כיוצא בהן.

במשנה אנו רואים שפורסין על שמע וחזרת הש"ץ עם קדושה (עוברין לפנ התיבה) היא רק בציבור כי רק כח של ציבור יכול לרומם את היחיד ולהוציאו ידי חובה בברכות קרית שמע ובתפילת העמידה (אדם לא יכול לשמוע יחיד שאומר תפילת העמידה ולצאת ידי חובה).

ומצאנו בתפילת היחיד, ברכת המאורות הא קצרה ביותר כמו בתפילת ערבית.

כתב רבינו בפרק ט בהלכות תפילה:

א  סדר תפילת הציבור, כך הוא:  בשחר--כל העם יושבין, ושליח ציבור יורד לפני התיבה ועומד באמצע העם; ומתחיל ואומר קדיש, וכל העם עונין אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כוחן, ועונין אמן בסוף קדיש; ואחר כך אומר ברכו את ה' המבורך, והם עונים ברוך ה' המבורך, לעולם ועד.  ומתחיל ופורס על שמע בקול רם, והן עונין אמן אחר כל ברכה וברכה, והיודע לברך ולקרות קורא עימו, עד שמברך גאל ישראל.

מדברי רבינו אנו לא מוצאים מושג של חצי קדיש אלא אמירת הקדיש הרגיל היא הנקראת קדיש אלא שנהגו להוסיף לו פסקת תתקבל.

ואמירת קדושה נתקנה שלוש פעמים בתפילה (יוצר אור, עמידה ובא לציון) כנגד אמירת קדוש, קדוש, קדוש 3 פעמים.

קדיש דרבנן הכולל ציפיה לגאולה ותחיית המתים נתקן דווקא אחרי לימוד תורה כי לימוד התורה הוא אחד מהיסודות לקיום העולם, לגאולה העתידית ותחיית המתים.