שרגא בטיהרא מאי מהניא?

עיקרי הדברים:

• דעת הרמב"ם: הרמב"ם קובע בהלכות מגילה וחנוכה (פרק ד', הלכה ה') שאין להדליק נרות חנוכה לפני שקיעת החמה, אלא עם שקיעתה ממש ("עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימים"). אם שכח או הזיד ולא הדליק בזמן, יכול להדליק והולך עד שתכלה הרגל משוק, שהוא זמן משוער של חצי שעה או יותר. לאחר זמן זה, אינו מדליק. כמו כן, יש לתת שמן בנר שיספיק לדלוק עד שתכלה הרגל משוק. אם הדליק וכבתה הנר, אינו זקוק להדליק שוב אם נשארה דולקת עד לאחר זמן זה. הדובר מדגיש את הדקדקנות של הרמב"ם בנושא הזמן.
• ציטוט: "דברי רבנו מאוד מאוד דקניים אין להדליק את נרות חנוכה לא קודם הזמן ולא אחר הזמן והזמן הוא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימים".
• פרשנות הדובר ל"עם שקיעתה": הדובר מביא את דברי מורו שמפרש "עם שקיעתה" כזמן הסתרות כדור החמה מעינינו, עוד לפני צאת הכוכבים. הוא מציין שגם לענייני שבת ומילה, זמן זה עדיין נחשב ליום.
• הגבלת זמן ההדלקה לפי הרמב"ם: "כל הזמן הזה הוא כמו חצי שעה או יותר עבר זמן זה אינו מדליק".
• דעות אחרות (בעיקר ה"טור"): ה"טור" חולק על הרמב"ם וכותב שמצוות ההדלקה היא "בסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה", בזמן שאנשים עוברים בשווקים ורואים את הנרות, ובכך מתפרסם הנס.
• הגמרא: הדובר מציין שהגמרא במסכת שבת (הסוגיה העוסקת בנרות חנוכה) קובעת "מצוותה מי שתשקע החמה עד שתלך רגל משוק". הוא מדגיש שהגמרא לא פירטה אם הכוונה היא לתחילת או סוף השקיעה. לדעתו, מכיוון שהגמרא לא התייחסה לבעיה של הדלקה בליל שבת אם הזמן הוא סוף השקיעה (צאת הכוכבים), משמע שהכוונה היא לתחילת השקיעה (הסתרות כדור החמה).
• הטענה "נר ביום מה מועיל": הדובר מתייחס לטענה שאם מדליקים לפני צאת הכוכבים, זה נחשב "נר ביום שאין בו תועלת". הוא מסכים שכאשר יש עדיין אור שמש, טענה זו נכונה וחזקה. אולם, משעה שכדור החמה נסתר מעינינו, אף שזה עדיין יום, אין אור שמש, והנר בשעה זו ייחודי למצווה (לדעתו, לאחר צאת הכוכבים הנר משמש גם לצורכי בני אדם).
• השולחן ערוך: השולחן ערוך מצטט את שתי הדעות, גם את "סוף שקיעתה" (מהטור) וגם את האיסור לאחר או להקדים (מהרמב"ם), ויוצר בכך подобие "קומבינה". כתוצאה מכך, יש מחלוקת בפרשנות דברי מרן האם הוא מתכוון לתחילת או סוף השקיעה. השולחן ערוך מוסיף דעה ("ויש מי שאומר") שאם אדם טרוד, יכול להקדים להדליק מפלג המנחה ומעלה, ובלבד שייתן שמן שיספיק עד שתכלה הרגל משוק.
• דעת הרב עובדיה יוסף בנוגע להקדמת ההדלקה: הרב עובדיה יוסף כמעט מבטל את דעת "יש מי שאומר" בנוגע להקדמת ההדלקה בימות החול, וקובע שרק בשעת דוחק גדולה (כגון אילוץ לצאת לדרך לפני הלילה) ניתן להדליק מפלג המנחה ללא ברכה, ובמקרה כזה יש לחזור ולהדליק בלילה. אולם, בליל שבת, הרב עובדיה יוסף מתיר להדליק נרות חנוכה מוקדם ביום שישי (בתנאי שייתן שמן בכמות שתספיק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים), מכיוון שאין דרך אחרת להדליק לאחר כניסת השבת. אם הנרות כבו לפני צאת הכוכבים, יש לחזור ולהדליק לאחר צאת הכוכבים, למרות שכבר הדליק נרות שבת (מכיוון שמנהג הספרדים אינו לקבל שבת על ידי הדלקת הנר).
• הדלקה בליל שבת: הדובר מציע שאם יש אפשרות לשלוט בזמנים, ניתן להדליק נרות שבת בסמוך לשקיעת החמה ולאחר מכן מיד נרות חנוכה. אם אין שליטה, מותר לסמוך על הדעה המתירה להקדים את הדלקת נרות חנוכה בליל שבת כדי להימנע ממצב של אי-הדלקה כלל.
• הדלקה בימות החול: בימות החול, המנהג המקובל הוא להתפלל מנחה, ללכת להדליק נרות חנוכה ולחזור להתפלל ערבית. בתימן נהגו להשתדל להדליק בתוך חצי השעה הראשונה לאחר השקיעה. הדובר מציע שאם רוצים להתפלל ערבית מוקדם, ניתן להקדים מעט את מנחה ואת ערבית, להדליק בזמן ולחזור לקרוא קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים.
• אין תשלומים למצוות הדלקת נר חנוכה: אם עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו אפשרות להשלים ביום שלמחרת, בניגוד למצוות קידוש. הנימוק לכך הוא ש"נר ביום אין תועלת בו".

ציטוטים מרכזיים נוספים:

• הטור: "מצוותה בסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה".
• השולחן ערוך: "אין מדליקים נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא אינסוף שקיעתה... ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים מפלג המנחה או למעלה".
• הרב עובדיה יוסף: "ומישהו טרוד בימות החול ואינו יכול להדליק הנרות בזמן מצרים אינו רשאי להקדים להדליק קודם הלילה... אבל בשעת הדוחה כשחושהש שיתבטל לגמרי מןהמצווה... ידליק נרות חנוכה חר פלג המנחה... אבל לא יברך על הדלקתו שספק ברכות להקל".
• הרב עובדיה יוסף על הדלקה מוקדמת ביום שישי: "אם אדם הדליק נרות חנוכה ביום שישי מוקדם כיוון שהרי הוא פוחד אז זה בסדר אה בתנאי שיתן שמן בכמות גדולה שתחזיק מעמד עד עד אחרי צת הכוכבים חצי שעה לפי דבריו".
• הרב עובדיה יוסף על נרות שכבו ביום שישי לאחר הדלקה מוקדמת: "חוזר ומדליק אף על פי שהדליקו נרות שבת".
• נימוק לאין תשלומים: "כי נר ביום אין תועלת בו".

הדובר מציג תמונה מורכבת של ההלכות הנוגעות לזמן הדלקת נרות חנוכה, תוך הדגשת המחלוקות וההתפתחויות בפסיקה, במיוחד בנוגע למצב המיוחד של ליל שבת. הוא מסיים בהמלצות מעשיות להתנהלות בזמני הדלקה שונים.