נכון שלכלתחילה ראוי לא להשאיר חמץ. אך אם יש חמץ גמור שלא רוצה/יכול לבער. זה יקר וכו'
יש לנו גויים בישוב. יש דרך למכור להם את זה והם יוכלו נניח להשתמש בזה ואח"כ אקנה את זה מהם? או שאין דבר כזה בעצם כי ברור לכולם שזה רק טריק כדי שזה יהיה לי לאחר הפסח.
במידה וכן אפשר, האם הגוי חייב את האפשרות להשתמש בחמץ? זה חייב להיות ברשותו? יש שטר לדבר?
הודעה
שלום הרב
אצלי בישוב עולה ילד במנחה של שבת לבא לציון והחצי קדיש שאחרי בא לציון
האים יש מקור לזה?
אני רוצה לציין שקודם כל מעלים ילד ורק אם אין ילד מעלים מבוגר
שאלתי את הזקנים ככה הורגלו עוד מתימן(מאיזור חובייש)
שאלתי היא אם יש ס"ת שהרמב"ם סמך ידיו על הנוסח שלו.
בספר דברים כידוע יש תיקון סופרים, ישכבנה קרי וישגלנה כתיב, ע"פ הגמרא מגילה כ"ה.
אבל ברמב"ם במו"נ ג,ח טוען שישגלנה הוא לשון נקיה. לכן אני שואל אם לפי הרמב"ם נשאר הקרי וכן הכתיב ישגלנה.
1 האם ניתן לשים דבק להדבקה על בהמה דקה (כי זה מתפרק)?
2 מי שיש לו תפילין מעור בהמה דקה – האם כדאי להמליץ לו לעבור לבהמה גסה? ומה הנימוקים לכך?
כנהר שלום!
תחילה, תודתי נתונה לכבודו על השיעורים המחכימים וכו'...
שאלותי:
1. מה צריך להיות היחס לאדם שידוע כרב ויצאו עליו סיפורים\שמועות\כתבות וכדו' שהוא אחראי לאילו שהם דברים שאינם כהוגן (במלוא הספקטרום של הביטוי)?
2. האם לכבד אדם בתואר 'רב' כל עוד לא הוכח אחרת או לכנותו כך רק אם כבר הוכח שהוא אכן ראוי לכך?
3. לדעת רבינו האם יש בעיה לכנות את ה' בתארים מוגשמים או שהבעיה רק באמונה כזו?