האם מותר בימי "בין המצרים" לבנות בית חדש או לבצע שיפוצים וכד'?

מה הוא לבנות את בית דירתו בימי בין המצרים? והשאלה מתפצלת לשניים בניין שהתחיל בו כבר מלפני ימי בן המצרים וחוזה בנייה שעכשיו הקבלן מתחיל בתוך ימי בין המצרים. האם מותר או אסור? ושאלה שואלת האם מותר להחליף מטבח באימי בין המצרים, לשפץ, להחליף ארונות וכי יוצא בדברים האלה כי ישן ישן אושן וכבר לא עונה על הצרכים שלה האם מותר או אסור בשני המקרים התשובה היא חיובית מותר אבל לא כן הדעות הרווחות אשר כמעט רק השאלות הללו כמעט הכל אסור מכל קול ולכן נבאר את הדברים והדברים האלה ישמשו לנו כרקע גם בשביל שאלות מאוחרות שנעסוק בהם בענייני בין המצרים בעניין ימי בין המצרים נאמר בתלמוד במשנה ובתלמוד וממילא בהרמבם שכידוע הרמבם הוא המצלם את ההלכה התלמודית להבדיל מפוסקים אחרים אשר מוסיפים כהנה וכהנה במנהגים שהתפתחו אחרי התלמוד אז ברמבם כתוב כמו במשנה ובתלמוד מי שיכנס אב ממעתין בשמחה בשבת שחל באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבש ולבוש כלי מגוהץ אפילו כלי פשתן עד ש עבור התענית ואפילו לכבד ולהניח לאחר התענית אסור או כבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו כלומר לא בשבת אלא באותו שבוע ולא יכנסו למרחק עד שיעבור התענית ויש מקומות שנהגו לבצל שחיטה מראש החודש עד הטענית על כל פנים כתוב מי שיכנס אב ממעתין בשמחה וזוהי משנה מפורשת אבל לא בארו בתלמוד מהו מיעוץ שמחה זה וכן רק שבוע שחל בוד שעה באב אז ורק אז אסור לספר ולחב וללבוש כלים מגוה רק משמחלבות שעה באב הגיעו בעצמכם השנה צום שעה באב יהיה ביום ראשון כי יום שבת זה חטא באב אז מוצאי שבת זה צוב אז אין בכלל שבוע שחל בווד שעה באב כלומר לפי דין התלמוד השנה אין איסור תספורת אין איסור תכבוסת כל הדברים האלה לא קיימים השנה כי הם תלויים בשבוע שחלבות שעה באב אם יש שבוע שחלבות שעה באב ולא יותר לעומת זאת רבותיי יש לנו ימים שהם נחשבים מאוד מאוד א בעלי עמדה במשנה ובגמרא מבחינת איסור השמחה בהם ואלה הם הימים אשר מתענים בהם בגלל הבצורות כדי שנקבל רקע ועל מנת שנוכל להבין מה זה נקרא משכנס מעטים בשמחה שאנחנו צריכים לפרש את המעטים בשמחה ולמעט את החומרות על מאות השמחה ולא מלבנו אלא בהשוואה לדברים שנידונו בהרחבה במשנה ובתלמוד וכן על העדר הגשמים מרעישים מרעישים שמיים וארץ ופרק שלישי הלכות תעניות נאמר הרי שלא ירדו להם גשמים כל עיקר מתחילת מות השנה אם הגיע 17 רחשבן ולא ירדו גשמים מתחילים תלמיד חכמים בלבד לטענות שני וחמישי ושני אלה הם שלוש תעניות שתלמיד החמים מהבים את הספתח של להראי שמיים וארץ כי 17 במרח שבן עוד לא ירדו גשמים 17 מרחשבן עוד לא ירדו גשמים אז הולך חלוץ לפני המחנה התלמיד החכמים שמים שני מיש שני הגיע ראש חודש כסלב ולא ירדו גשמים בית דין גוזרים שלוש תעניות על הציבור שני וחמישי ושני אז זה כבר עוד שלוש יחד זה שש, אבל הפעם זה על הציבור ועדיין רבותיי ומותרין בהן לאכול ולשתות בלילה כלומר ממתי צמים מעלות השחר עד צת הכוכבים כמו אצלנו כל ארבעת עמיות חוץ משתשעה באב שעה באב הוא כמו יום הכיפורים אבל 17 צמוד מעלות השחר אז הנה יש לנו שלוש תעניות של כלל הציבור למה כיוון שהגיע ראש חודש כסב עוד דוגשמים על בית דין גוזרים שלוש תעניות על הציבור שני ויש שני ומותרים בהן לאכול ושתוט בלילה ואנשי משמר אין מתענין עמהן מפני שעסוקים בעבודה וכל העם נכנסים בית הכנסתפלים וזועקים ומתחמננים כדרך שעוספים בכל התעניות אז כבר יש לנו שש תעניות עברו אלו ולא נענו בית דין גוזמין שלוש תעניות אחרות על הציבור חמישי ושני וחמישי ושלוש אלו אוכלים ושותים מבעוד יום כמו שעושים בצום הכיפורים בעצם כמו שאבאב אבל זה כבר מדובר רבותיי בגלל הבא ששלוש עניות שהציבור כיוון שלא נענו חמישי ושני וחמישי ולא אוכלים מבעוד יום כמו צום הכיפור ואנשמר מטענים מקצת היום ולא משלימים ואנבית אב והם עסוקים בעבודה באותו יום לא יוטעמים כל עיקר בכל תענית שאוכלים בעוד יום וכולי בשלוש תעניות אלו, כל העם אסורים בעשיית מלאכה נקשיב ששעה באב רבותיי שהוא כמו העצמות האלה שמים בעוד יום בתשעה באב לא אסור בעשיית נחה אלא מכוח מנהג ואילו בשלוש תעניות הללו אסורים בעשיית מנחה ביום ומותרים בלילה ואסורים ברחיצת כל הגוף בחמים ל פניו דו רגליו מותר לפי כך נועלים את המלחצאות ואסורים שיחה ואסורים תשמיש המיטה ובנעילת הסנדל וכולי עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרים שבע תעניות על הציבור שני וחמישי ושני וחמישי חמישי ושני ובואלו השבע בלבד עוברות ומניקות מטענות בשאר הצלומות עוברות ומניקות אינם טענות נשכור בארבע צומות על החורבן לרבות 17 בתמוז אין עוברות ומניקות מטענות ורקשב עוברות ומניקות מטענות זאת אומרת שימו לב שבשבע הללו עוברות ומניקות מטענות אבל בשאר התעניות כלומר הקודמות אין עוברות ומניקות מטענות ואף על פי שאין המטענות אין מענגין עצמם בפינוקין אלא אוכלות ושתות כדי קיום הבלד ובשבע תעניות אלו אנשי משמר מטענים משלמים וכולי ויתרות אלו השבע תעניות שבהן בלבד מטריעין ומתפלין ברחוב ומורידין זקן להוכיח על העם כדי שישובו מדרכם ומוסיפין שש ברכות תרומה בשבע תעניות הללו איזה שינוי שינוי גדול לא מתפללים בית הכנסת מתפלים ברחוב מורידים זקן לוכיח לעם כדי שהוא ישוב מדרכם מוסיפים שש ברכות בתפילת שחרית צירת מנחה ונמצאו מתפלים 14 ברכות ונועלים את החנויות ובשני מתאים לעת ערבות את החנויות וכולי עברו אלו השבע השבע ולא נענו שימו לב אנחנו כבר נמצאים בדרגה שעוברות מניקות טענות ושמים מערב עד ערב כמו צומים הכיפורים ואסורים בעשי ביום מה לא עושים ויורדים לרחום מטפלים וזעקים לפני השם אברו אלו ונענו ש שמעו ואיזה דרגה הם נמצאים בעדר השמחה ממעתין במשא ומתן ובניין של שמחה אומר רבנו מה זה בניין של שמחה שאסור לבנות בימים אלו כגון קיור וציור כלומר אם למשל יש לאדם בית והוא מזמין אומן שיעשה קיורים וציורים זה אסור באותם ימים של שבע תעמיות אחרי השבע תעמיות הללו זה אסור אבל לבנות את בית דירתו מותר אפילו מדירה פשוטה לדירה של קוט זה לא מעניין אותנו זה בית דירתו ודירתו מותר לא אסרו אלא קיור וציור מותר להחליף מטבח כי זה דברים אלמנטריים אבל לא קיור וציור קיור וציור זה עניין של שמחה והרבי שנכנס אב מעטים בשמחה לא נאמר במ מעת בשמחה כלומר אין זה בדרגת אומרה כמו בימים האלה של אחרי שבע תעניות שכבר בעצם אנחנו כבר מדברים חלפו 13 תעניות וכבר בני אדם שפופים וכבר בני אדם ממש מעונים ושבורים ומוכנעים ולמרות הכל מה עסרו עליהם באותם ימים רק קיור וציור ובנתיעה של שמחה כגון מיני הדש והחולים דברים כאלה שהם יש בהם רק ריבוי שמחה ומעתים באירוצים וניצואים כלומר לא נאמר שלא מתחתנים שכבר עמדנו על כך אלא אם כן לוקים צרייה ורביה וכבר עמדנו על הדבר הזה אם כן איפה צודק מורי שמאיר שם בהערה יג שרק ציורים וציורים הנעשים שנעשים בבני העשירים שעשורים עושים בניינים אלה אסורים נטיעת עשה בוסם והגינות שעושים המלכים כלומר דברים שהם אפינים עשירים לכים מפונקים זה לא עושים בימים של של אחרי שבעת תעניות על הבצורות והוא י שנכנס על מעטים שמחה שלא נתבאר מה זה מעטות השמחה ואם יש לנו ללמוד הוא רק על דרך ההקש מכאן ועדיין בהרבון מוגבל נוכל ללמוד משם אז בוודאי ודאי שלא נוכל לאסור את בניית בניינים או החלפת אביזרים חיוניים לא עניין של קיור ציור למשל סיד מותר צבע זה תלוי אם זה צבע אלמנטרי חיוני מותר אבל אם זה צבע שהוא כל כולו יופי הוא שמח במיוחד לעשירים במיוחד למפונקים זה לא וגם אב זה רק מ שנכנס אב לא מרעשה בתמוז עכשיו בואו נראה הרב עוד יוצא אומר את הדברים האלה מיום ראש חודש אב עד יום השענית ממעטין במשא מתן של שמחה כגון קניית צורקי חופה ותכשיטי כסף וכולי ואני מדלג על הדברים האלה כי אני מעונן להגיע לעניין של בנייה שהיום אנחנו מתייחדים או מייחדים את הדיבור לזה וכן ממעטים בבניין של שמחה מראש חודש אב עד שעה באב לא מ-17 בתמוז למרות שיש חומרות מ-17 בתמוז אבל אלו הדברים רק מראש חודש אב ומעתין בבניין של שמחה כ גון הבונה בהתחתנות לבנו וישהות לבנותו אחר שעה באב. עכשיו שימו לב הוא מוסיף דבר שכבר המשנה ברורה מוסיף אותו ורבנו לא הסכים איתו והוא הדין לכל בניין שאינו לצורך מקום מגורים אלא ליופי ולהרוחה בעלמה שאסור לבנותו בימים אלו. מה פירוש בניין שאינו לצורך מגורים והוא להרווחה באלמה? רק אם אנחנו נגיד שזה בתי נופש זה באמת אסור וזה רבנו אולי ישכים איתו אולי אבל אם זה בית מגורים להרווחה דהיינו אדם גר בשלושה חדרים רוצה חמישה חדרים אדם גר בדירה פשוטה ועכשיו רוצה לעשות לו קוטג' והוא כבר זה דירת המגורים שלו זה לא נקרא א קיור וציור לא זה דברים אלמנטריים שהשם ברך אותו למה לא הוא רשי לההנות ממה שהשם ברך אותו וכן אסור לבנות בניין מצויר ומחויר ויש להחמיר שלא לסייד או לצבוע חדרי דירה מיום ראש חודש אב ואנחנו אומרים סיוט כן כי זה דבר אלמנטרי צביעה תלוי אם הצביעה הזו היא צביעה של שמחה מיוחדת שרק מפונקים נוהגים בה אם אתם זוכרים פעם היו עושים צבעים צבעים עם פרחים וכאלה דברים אז זה אולי דבר שיכנס בכלל למנהג אבל פשוטה ואלמנטרית מפני ילדים מלכלכים מתנפים אין שום סיבה לאסור זה עדיין דברים אלמנטריים זאת אומרת הפלו רבותי יושב שכבר הגביל את החומרות עדיין בינו ובין שיטת רבנו יש עוד הבדל ומסכם הרב יוסף ואומר מותר להתחיל בבניית בניין לצורך דירה גם אחר ראש חודש אב לא מבעיה אם יש לך אם כבר התחלת בבנייה לפני 17 צמוד זה ודאי שמותר בימי בין המצרים להמשיך את הבנייה הזו, אלא אפילו בימי בין המצרים ואפילו מראש חודש מותר לבנות בבניית בניין לצורך דירה גם אחרי ראש חודש אב וגם קבל בניין שבונים דירות ושיכונים מותר להם להתחיל לבנות גם אחרי ראש חודש אב עד התענית אף שעושים זאת כדי להרוויח ממון מהבנייה הם עושים של הפרנסה שלהם למה לא יבוא שם להם מי אמר שאסור להתפרנס שוב רווח בימים אלו מי אמר אבל הרב ש מכניס יסוד מעניין שכירן שבזמינינו יש מחסור גדול בדירות לרגל העולים לארצנו הקדושה שמתרבים והורכים כן ירבו לעבודת השם יתברך אין זה בכלל בעניין של הרווחה שנאשר בימים אלה אנחנו אמרנו רבנו לא הסכים להגדרה בעניין של רווחה ומכל שכן שיש בזה גם משום מצוות ישוב בארץ אבל עבודת ציוד וצבע יש למרעמים בימים אלה ומכל מקום קבלן שקיבל עבודה של ציור בקיור מלפני ראש חודש אב ואם לא ישיים מלאכתוב בימים אלה יהיה צפוי להפסד ממון יש מקום להתיר לו להמשיך בעבודתו ומכל מקום יש לעשות שאלת חכם וכולי אז אפילו שיור וחיור אם הקבלן כבר קיבל את זה מלפני כן ואם לא יעשה את זה כעת יגרם לו ברמה העקרונית הוא מתיר אבל אצל העודו יוסף מטושטש ההבדל בין ציור וקיור וסיוד וצבע כי סיוד וצבע אמור הוא אומר יש לי מנע אבל אנחנו אומרים סיוד אלמנטרי מצד הדין מותר צבע אלמנטרי מצד הדין מותר אבל רק צביעה של ששון ושמחה ושל פינוקים ועינויים זה יש מקום לאסור מתורת מנהג עד כאן נמצאנו למדים אנחנו רואים לא הרי מה שנפוץ בקרב המון העם כהרי ההלכה והגענו למציאות ש המון העם כל כך הדור בענייני החומרות הללו שהם שואלים שאלות פרטניות רבות בעניינים אלו בעיית הבעיות של מורה ההוראה איך להורות להם לכולה מבלי שהם דוחים את דבריו רבי ח