הזמין אורחים לחצרו הנטועה עצי פירות, מה יעשה על מנת שלא יכשלו באכילת טבל?
באלו נסיבות נחשבת החצר כקובעת למעשר ואז יתחייב הפרשת תרומות ומעשרות טרם אכילת פרותיה?
מהי הדרך המותרת לאכול עראי פרות או ירקות הגדלים בחצר ללא הצורך בהפרשת תרומות ומעשרות?
מהו הכלל הקובע לגבי כל פרי הנקטף בגינה ולא יכנס להגדרת איסור טבל?
תכנים לקריאה נוספת
האם שייך איסור כלאי הכרם בפירות שניטעו בעציצים בבתים?
האם העובדה שמדובר בנטיעה בנסיבות שאין גישה לאדמה משתנה דינו של האילן גם בדיני ערלה, תרו"מ ושביעית? איסור כלאים מן התורה מוגבל ל"שדך" וא"כ האם לכאורה לא יהיה אסור אף מדרבנן? מהם הדברים שצריכים פוסקי ההלכה למעשה לשקול בבואם להכריע בפסיקותיהם בדינים של הפירות שבאו לעולם בנסיבות דנן?
דמאי בימינו
לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי שליט"א,
כיצד ניתן לאכול פירות וירקות בימינו מבחינת איסור דמאי?
האם יש בימינו מי שנחשב ל'חבר' הנאמן על המעשרות?
האם אדם יכול לסמוך על חבירו שהוא הפריש תרו"מ מהפירות שגדלו בחצרו?
יורנו רבנו ושכרו כפול
דיני תרומות ומעשרות בתנאי דיור עירוניים - חלק א
דין פירות, עצים ננסיים, עלי ירק, אדניות (עציצים), עציצים בתוך בית
מקורות: קידושין, סב, א-ב רבינו, תרומות ומעשרות, מעשר שני וכלאים
תרומות ללימוד תורה ללא אישור ממלכתי
שלום רב
אנו עמותה אשר תורמת מזה זמן רב לשני כוללים תרומה חודשית .
מתברר כי בניגוד לחוק ממלכתי של המשרד לשרותי דת , עלינו לקבל אישורו של המשרד לתרומה .
כרגע עדיין אין אישור , לא ידוע אם יתקבל או לא . האם נכון יהיה להמשיך התרומות למרות אי קיום החוק הממלכתי .
מבקש לציין לכולל אחד התרומה היא 2000 ש"ח לחודש ומהווה כ - 25% מהכנסות הכולל .
בכולל השני התרומה היא 2600 ש"ח לחודש ומהווה 13% מהתקבולים השנתיים .
אנו צפויים בקרוב לביקורת מבקר המדינה .
האם עפ"י ההלכה ננהג נכון בהמשך התרומות ללא קבל אישור המשרד לשרותי דת ?
תודה
מעשר מעציץ,תרומה ג' ומלקות
לכבוד התורה. שלום עליכם.
צמחו חיטים בעציץ בחצר מרוצפת על צלחת, ,מספר שיבולים הבשילו וקטפתי 20 חיטים. מכיון שקשה למצוא כאן שיתוף פעולה,לוי וכהן, והקולות הפרשתי מעשר-2 חיטים. אם אמצא לוי- האם הוא צריך להפריש תרו''מ ,שזה קשה, או ניתן להקל ?
ב. האם מסתמא הלקו נשים בבית דין ? איך זה נעשה ? ע''י מי ? היכן יש ציטוט ?
היכן אפשר ללקות בימינו כדת תורה ?
תודה
עציץ שאינו נקוב ועציץ נקוב לעניין ערלה
הרמב"ם בהלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק עשירי, ח, וכן במרן, יו"ד, ג, סימן רצד, כו, כתבו: הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה".
משמע מדברי הרמב"ם ומרן, שאם הוצאתי את הנטיעה מעציץ שאינו נקוב, עם גוש עפר, אין צריך למנות לו מחדש שנות ערלה.
אני מבין מכך, שאין הבדל בין עציץ שאינו נקוב, לעציץ נקוב באילנות.
ומה הדין יהיה לגבי עציץ נקוב תלוי באוויר לבין עציץ שאינו נקוב תלוי באוויר לגבי מניין שנות ערלה, אם אני מעביר אותו לאדמה לאחר מספר שנים?
יורנו מורנו.
ענבים המיועדות לאכילה ונמלך לעשותן יין, האם חייב להפריש תרו"מ מהיין?
היש נסיבות של חובת הפרשת תרו"מ מיין למרות שהופרשו תרו"מ על הענבים טרם אכילתם?
ענבים מיובאים מחו"ל או ענבים שנגמרה מלאכתם ע"י גוי שגידלם בא"י, האם חייבים בהפרשת תרו"מ?
האם גמר מלאכה אצל הגוי פוטר חובת הפרשת תרו"מ אף אם קנה הענבים לצורך עשיית יין מהם?