שליח ציבור, העולה לתורה והחזן – היש עליהם חובת התעטפות בטלית?

והנה רבותי, ראשית לכל דבר יש לנו גמרא במסכת ראש השנה דף י"ז ע"ב ובה נאמר: "מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור" כלומר, הקב"ה כביכול בזמן פרשת "כי תשא" שמשה רבינו היה צריך לדפוק שערי שמים לעורר את הציבור בתשובה כדי שהקב"ה יסלח וימחל על חטא העגל, אז נראה לו במראה הנבואה, הקב"ה נגלה למשה רבינו במראה הנבואה כשליח ציבור עטוף בטלית, ואז הבין משה רבינו שהעיטוף בטלית כשליח ציבור הוא רב עוצמה מבחינה רוחנית, וכך הוא נהג , ובאמת זה השפיע, העם שב בתשובה והקב"ה סלח ומחל. ולכן כאן המקום להעיר דבר מאוד מאוד חשוב, יש בבני ברק יהודי תלמיד חכמים אמיתי, הרב המבורגר, שהוא אשכנזי מובהק חרדי, אשר הוא תלמיד חכמים והוא ראה שמנהגי אשכנז הקדמונים הולכים ומתרופפים בידיהם, לכן הוא ייסד מכון "מורשת אשכנז", והוא שם חוקר את שורשי מנהגי אשכנז. כבר פרסם ארבעה כרכים, ולא עוד אלא יש לו חומר, כך הוא אומר לר' שמואל כהן ידידנו, יש לו חומר אדיר בכמויות של הרבה הרבה כרכים, ושם הוא מתחקה אחרי שורשי המנהגים. בכרך א' בעמ' 112 ואילך הוא מדבר על טלית משום כבוד ציבור. והוא מראה כיצד מנהג אשכנז הקדום, שאין דבר כזה ששליח ציבור לא יהיה בלי טלית. הוא אומר, "טלית", כך הוא אומר, "הוא לבושו המובהק של השליח ציבור". כפי שהגדיר זאת רבי יעקב יוקב עטטלינגר בעל "ערוך לנר", גאון עולם, כי למדו זאת מהגמרא ראש השנה. אבל אני מדלג לחלק של טלית לעולי התורה, ושם בעמ' 126 ואילך הוא מראה שמאחר ואצלהם היו רווקים שכבר לא התעטפו בטלית, זה עוד מנהג רופף שצריך פעם לדבר אודותיו, אז כל אחד שעלה לתורה, אומר ר' שלמה לוריא, מהרש"ל, בן דורו של הרמ"א, מגאוני עולם, גדול בנגלה ובנסתר, ר' שלמה לוריא, אמר, צריך העולה בתורה אף על פי שזאת טלית שאולה, ויש להם שיטה שאין מברכים על טלית שאולה, חייבים להתעטף בטלית כשהם עולים לתורה. וכן הביא עוד שו"ת "יפה נוף" מאותו דור: "שנשאלתי על שנקרא לספר תורה והמנהג להתעטף בציצית כשעולים לספר תורה, ואין בידו שהות לבדוק בחוטי הציצית", כי אצלם בלי בדיקה לא מברכים, אבל הוא קובע בצורה הברורה שצריך להתעטף בטלית, וכך הוא מגלגל אותנו למרחבי אשכנז: צרפת, אשכנז, גליציה, מורביה, הונגריה, ליטא, כולם, הוא מביא, לרבות משנה ברורה, ערוך השולחן, כולם מודים פה אחד שצריך להתעטף בטלית בזמן קריאת התורה, ולא סתם בקריאת התורה גם במנחה. יתרה מזו, בעמ' 128 הוא מביא את הפוסקים הספרדים בן איש חי והרב אבורביע, רבה של פתח תקווה ז"ל,כל אלה אומרים שצריך להתעטף בטלית עם כיסוי על הראש, דהיינו, לעטוף את הטלית על הראש. הנה, בא אראה לכם דבר שהוא מביא אותו, הוא אומר:"לא שמעתי ולא ראיתי", הוא אומר, "אצל הספרדים, שבשעה שעולה לתורה צריך לכסות את הראש בטלית, ולא יהיה מונחרק על הכתפיים, וכן המנהג אצל הספרדים", אצלם, אצל האשכנזים צריך לכסות את הראש, אלא "וכן אצל הספרדים", המנהג אצל הספרדים, "שנוהגים כולם מתעטפים בטלית כשעולים לתורה נזהרים להניח הטלית על ראשם גם כן", זה הרב אבורביע, רבה של פתח תקוה ז"ל מדורנו האחרון שהוא מעיד שכך אצל הספרדים. לכו תראו אצל הספרדים היום, בלי טלית בכלל, או עם טלית, לא על הראש, וכיוצא בזה. וכן אצל אחינו האשכנזים, ואחינו התימנים מתחילים לחקות אותם, והם לא יודעים ששם הם התרופפו. ואנחנו צריכים לשמור את המשמרת שלנו, אבל כיוון שאצלנו מצע הזמן בהלכה יומית הוא קצר, ואני רוצה לסיים ברוב עוצמה בדבר נורא נוראות.

בשולחן ערוך נאמר, באורח חיים סימן קמ"ז סעיף א': " אסור לאחוז ספר תורה ערום בלא מטפחת", אז "כף החיים" על סימן זה , בסעיף ד', מביא את הפירושים מה זה נקרא "המחזיק ספר תורה ערום נקבר ערום מן המצוות", זה עונש שהוא מחזיק ספר תורה ערום, אז הוא אומר, רוב המפרשים אומרים ערום ממש על הספר תורה, יש כאלה שאומרים האדם ערום, ממש ערום. בין כך ובין כך רבותי, הוא מוביל את זה, וכך הוא מביא פוסקים האומרים שאם אדם עולה לתורה כשהוא ערום מן הטלית נקבר ערום מן המצוות, עד כדי כך. ואז הוא מסיים ואומר בשם "מעשה אברהם" הוא אומר: "מסייעא ליה למה שכתב הרב "מעשה אברהם"דאין לעלות לתורה ולקרות בספר תורה וגם לעשות שום מצווה הנוגע לספר תורה", שמתם לב, שום מצווה הנוגע לספר תורה, חזן, גולל, כולם , "בלתי הדור בלבושו בטלית על ראשו", לא על הכתפיים, "מיהו כתב שם, אבל אין לעכב המצווה בשביל זה", זה נכון. אבל ברוך ה', מאחר ואצלנו המנהג הזה שמור מדורי דורות, אלא שבגלל החשיפה למנהגי העדות ,שכאמור מנהגי העדות היום הם לא המנהגים הנכונים, הם המנהגים המשובשים, שהרי קראנו פוסקים אשכנזים ספרדים שהם כולם מעידים שלא רק בקריאת התורה של שחרית אפילו במנחה, כך הם כותבים, אפילו במנחה צריך להתעטף בטלית על הראש ולעלות לתורה. אז יוצא איפה אנחנו ששמרנו על עדיינו, עדיים רוחניים כאלה ודאי צריך לשמור אותם. משום כך מצווה לפרסם עושי מצווה, בית כנסת "שיבת ציון" שיכולים לשמש כדוגמא. ואין לי צל של ספק שבית כנסת "אמונה ודעת" שאני מכיר ממש מקרוב שהם יהודים תמימים וישרים ואוהבי משמרת ה', מורשת ה', לכשישמעו את הדברים הללו, הדברים הנוכחים הללו, רבים רבים יצטרפו לשומרי משמרת ה', כי אם אנחנו נעבור חלוצים לפני המחנה יש סיכוי שעדיין גם אצל עדות אחרות יחזרו חזרה. במיוחד כשאתם רואים שהם לא נחים ולא שקטים, ייסדו מכון, וכבר פרסמו ארבעה כרכים, ועוד הם עתידים לפרסם עוד הרבה כרכים, והרבה מנהגים הקדומים שלהם כמנהגים שלנו. ורבותי לא אחת, לא אחת ראו אותי רבנים אשכנזים וספרדים במנהגים שונים שאין לי המקום כעת והזמן לפרט אותם, ותמהו כשראו. ואז השבתי להם ואמרתי להם, רבותי אני מתנהג כמנהגי אשכנז הקדמונים, נדהמו. פתחתי להם את המקורות ונדהמו, ראו שמה שהם חושבים שאצלנו, יהודי תימן, זה חריג, מתברר שהם הם שחרגו ממנהגיהם הקדמונים. משום כך רבותי, אשריהם של כל הללו שומרי משמרת ה', במיוחד שכולם מדברים כאן שהעניין של עיטוף בטלית בעת קריאת התורה מדובר בכבוד ציבור זה לא כבוד התורה, זה כבוד ציבור. נאמר ב "רעיא מהימנא" בספר ה"זוהר" על פרשת "כי תשא" או "פנחס", אינני זוכר ברגע זה, שהעטוף בראשו זה כאילו עטוף בשכינה מעליו, כלומר, ראו את החשיבות של עיטוף על הראש זה כאילו עטוף בשכינה מעליו. שהקב"ה יזכה אותנו לעובדו באמת, ונזכה רבותי לעלות מעלה מעלה בתורה וביראת ה' וביראת שמים.