תכנים לקריאה נוספת
כספי מעשר
ברצוני לשאול את כבודכם, האם מותר לתת לבן משפחה שאין לו דירה משלו, וחי בסך הכל ממשכורת צנועה, ויש לו לחתן 3 ילדים,
לתת לו כסף מכספי מעשר, עבור קניית דירה, וכן גם עבור הוצאות לחתונת ילדיו.
תרומות ללימוד תורה ללא אישור ממלכתי
שלום רב
אנו עמותה אשר תורמת מזה זמן רב לשני כוללים תרומה חודשית .
מתברר כי בניגוד לחוק ממלכתי של המשרד לשרותי דת , עלינו לקבל אישורו של המשרד לתרומה .
כרגע עדיין אין אישור , לא ידוע אם יתקבל או לא . האם נכון יהיה להמשיך התרומות למרות אי קיום החוק הממלכתי .
מבקש לציין לכולל אחד התרומה היא 2000 ש"ח לחודש ומהווה כ - 25% מהכנסות הכולל .
בכולל השני התרומה היא 2600 ש"ח לחודש ומהווה 13% מהתקבולים השנתיים .
אנו צפויים בקרוב לביקורת מבקר המדינה .
האם עפ"י ההלכה ננהג נכון בהמשך התרומות ללא קבל אישור המשרד לשרותי דת ?
תודה
שכר לימוד והפרשת מעשרות
שלום לכבוד הרב ערוסי.
כהורה שמשלם מידי חודש תשלומים קבועים למוסדות חינוך בהם לומדים ילדיי,התעוררו אצלי השאלות הבאות:
1) האם ניתן לראות בתשלומים לתגבור שעות לימוד בבתי הספר היסודיים כחלק מהפרשת מעשרות ?
2) האם ניתן לראות בתשלומים לשכר לימוד בישיבות תיכוניות או באולפנות כחלק מהפרשת מעשרות ?
בברכת שנה טובה,כתיבה וחתימה טובה.
ש.כהן
הפרשת תרומות ומעשרות מבירה ביתות
הכנתי בירה ביתית וכעת היא כבר נמצאת בבקבוקים, מה צריך לעשר וכיצד?
יהודי ממוצא תימני המתגורר בתפוצות, האם חייב להפריש חלה כמנהג אבותיו בתימן?
מה היחודיות של מצוות הפרשת חלה שחכמי ישראל נטפלו אליה והרחיבו את חיובה אף בחו"ל?
כיצד נהגו יהודי חו"ל (אשכנזים וספרדים) במימוש תקנה זו וכיצד נהגו יהודי תימן בהפרשת החלה?
כהן בחו"ל הראוי לאכול חלה, מהם הברכות שיתחייב בהם?
עציץ שאינו נקוב לעציץ נקוב לעניין ערלה
בהמשך לתשובת הרב,
א. מדוע כב` הרב כותב נראה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב דווקא כשניתן להתבקע וכו`.
הרמב"ם לא חילק וכתב הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה. הרמב"ם ידוע כמדקדק בכל מילה, והיה לו לכתוב במה דברים אמורים, בעציץ שניתן להתבקע. והוא לא כתב זאת.
ב. עציץ נקוב תלוי באוויר – כתב הרב דינו כאינו נקוב.
הרמב"ם כתב בכלאיים פרק חמישי, כג, אסור לעבור בעציץ נקוב שזרוע בו ירק בתוך הכרם. משמע שהרמב"ם חושש לעציץ נקוב שיונק מהאוויר.
ג. הנוטע אילן מאכל לנוי, האם יתחייב בערלה בדומה לסייג ולקורות. מעשר שני, פרק יב.