מורה נבוכים חלק א פרק עג הקדמה 7

קראתי ב"מורה נבוכים" שלדעת הרמב"ם הקרבת קורבנות בבית המקדש נהוגה בגלל שבדור ההוא אנשים היו רגילים לעבוד כך את האל, ולא היו יכולים לתפוש עבודת ק- ל ללא קורבנות.
1. האם בבית שלישי לא נקריב קורבנות אלא נעבוד עבודה רוחנית יותר?
2. האם יש חכמים נוספים שדעתם כדעת הרמב"ם?
3. בתפילות מוסף בשבתות וחגים אנו מתפללים על כך שנקריב "תמידים כסדרם ומוספין כהלכתן". האם נוסח התפילה מתאים לעתיד לבוא? באיזה תקופה נכתבה תפילה זו? אודה מאוד לכבוד הרב על תשובתו.

במשנה תורה - הלכות ממרים פרק ג:א-ג כתוב "מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה, אינו זקן ממרא האמור בתורה, אלא הרי הוא בכלל המינים..." והלאה גם כתוב "אבל בני אותן הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו--הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס;" על האלה יש לי שתי שאלות.

כבוד הרב שלום,
בתשובת הרב מתאריך ח' אלול תשס"ה הרב כתב: "היהדות גם אליבא דהרמב"ם מקדשת מקום, עצים ואבנים מבחינה הלכתית... הרמב"ם שונה במשמעות שיש לקדושת המקום, העצים והאבנים. ומשנתו בענין זה היא מופלאה, כיצד היא פועלת על שלמותו הרוחנית של האדם". יש 2 דעות בענין משמעות קדושת חפצים. דעה אחת אומרת שזו קדושה עצמותית ממש. דעה שניה אומרת שזה סטאטוס משפטי, הגדרה הלכתית ולא מעבר לכך. מקובל לייחס לרמב"ם את הדעה השניה. לכאורה ניתן להוכיח את זה מכל מיני מקומות, למשל בענין מצות יראת המקדש "ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על יראתו". ועוד.