ראש השנה ופרשת ניצבים- חשבון נפש לאומי כציפור הנפש של הדמוקרטיה
הרב רצון ערוסי בשיחה לפתיחת שנה"ל במכללה בשיחה מרתקת על חשבון הנפש הלאומי הנדרש בימים אלו של ראש השנה.
הרב רצון ערוסי בשיחה לפתיחת שנה"ל במכללה בשיחה מרתקת על חשבון הנפש הלאומי הנדרש בימים אלו של ראש השנה.
לכבוד הרב שלום. אודה לרב אם יענה לי על שאלותי
1. כיצד בדיוק מנע ה' מירבעם את תנועת ידו. לכאורה קל יותר להבין, כיצד ה' גורם למניעה/אי התעוררות רצון האדם כמו בעניין התשובה. שהרי כפי שכותב הרמב"ם שתנועת הגלגל על ידי השתוקקותו לה' ובגלל זה הוא נע - וזה כוונת הדברים שה' מניע הגלגל, מובן שהרצון נוצר מתוך מחשבותיו של האדם ואם אינו חושב כלל על ה' ואף רחוק ממנו מרחק רב קשה מאוד שיתעורר רצון לתשובה. אך מניעת תנועת היד לכאורה אינה קשורה בשום מושג אלהי, אז כיצד מונע זאת ה'?
היש להתייחס אליהם כגויים לכל דבר כפי ההלכה המקורית או יש להקל בדיניהם בגלל הנסיבות המיוחדות של ימינו במיחוד כאשר הם מגיעים למשל לבית כנסת?
הרמב"ם עשה הבחנה ברורה בין הכופרים ברמה האידיולוגית לבין בניהם שנולדו לתוך מציאות כזו ונחשב אנוס, האם לפי זה נחשוב את בני הקיבוצים החילונים כאנוסים ואולי מצווה לקרבם?
האם בגלל שהתקשורת מבצעת "שטיפת מוח" לזכויות הפרט על בסיס "בחירה חופשית" לכאורה, נתייחס ביתר קולא לאותם מחללי שבת?
השוואה בין השקפותיהם של רבי יהודה הלוי והרמב"ם ביחס לענייני הגאולה קיבוץ הגלויות והמשיח.
רס"ג במאמר שביעי של אמונות ודעות דן בתחיית המתים. מעלה שאלה על משמעת ומרי אצל אותם הקמים. תשובתו היא: כן, יהי אז עניין של משמעת או מרי, כי אחרת למה להם גופות, ויהי גמול על משמעם, ויהי יכולת למרי, אך לא יהי מרי בפועל כי לא יחי ה' אלא מי שידע הוא, כי לא ימרה. רס"ג לא מעלה שאלה לשם מה בכלל כל המהלך הזה של תחיית המתים. לעומתו רמב"ם עושה הפוך. הוא שואל מה מטרה של תחיית המתים. ועונה - זה מופת. וממילא לא מתייחס לשאלת משמעת או מרי באותו זמן, כי הרי אם זה מופת, כל ערכו כלפי חוץ, תוכו יכול להיות אף תפאורה, בספו של דבר. אין זה מופת בשום פנים. שלוש סיבות: