מורה נבוכים חלק ג פרק נד

בס"ד

לכב' מו"ר הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א, שלום רב.

ידוע הכלל שבמקום שיש סתירה בין הזוהר לבין התלמוד אז אנחנו פוסקים לפי התלמוד. כלל זה הובא בשו"ת רביד הזהב ובספרי פסיקה נוספים והוא ידוע.

רציתי לשאול, האם כלל זה נובע מכך שהפוסקים שקבעוהו חששו שמא הזוהר איננו לרשב"י וממילא אין מקום לתת לו משקל לעומת המשנה והתלמוד?

דבר נוסף, ראיתי שהגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר כותב שרוב דברי האר"י הם מסברתו ואינן דברי קבלה ואין חיוב להאמין להם (כמדומני שהוא כתב את זה בעניין ברכת "הנותן ליעף כח"), האם גם הוא סבור שאיננו יודעים מי כתב את ספר הזוהר?

שלום וברכה מארי השאלה הבאה עמוקה מעט. הרמב"ם וראשונים, מבססים את ההוכחה למציאות הבורא ע"פ ההנחה שהקב"ה מסבב את הגלגל התשיעי בכח שאין לו קץ. כיום ידוע שאין עובדה זו נכונה. האם יש תחליף להנחה הבסיסית (סיבוב הגלגל) למחקר המוביל להוכחה על מציאות ה'? האם הכח המסובב את האלקנרונים שבאטום? הכח שנותן את כח המשיכה לכוכבים? אודה על גילוי חכמתך בעניין כי נבוכותי.

שלום רב לכ' הרב.

1. שמעתי באחד מההקלטות שמותר למחוק את השם אללה כי הוא לא שיבוש של א-לוה. ויש אומרים שכן, אבל עדייף מזה משנה? הרי אלוקים זה שיבוש של א-לוהים
ועדיין מותר למחוק.

2. שמעתי הרבה תימנים אומרים א-לוהים וראיתי ששאר העדות מקפידים לא להגיד מילה זו אלא רק בתפילה. מתי מותר להגיד א-לוהים?

3. באיזו השקפה מחזיק הרב? חרדי? דתי לאומי? חרדי לאומי? אשמח לדעת מה דעת הרב בעניינים אלו מאחר ואני הולך לפי פסיקתך.

תודה מראש