תכנים לקריאה נוספת
גלגול נשמות וחטא אדם הראשון
שלום עליכם מארי,
ידועה דעתם של הגאונים בעניין גילגולי נשמות ועל כך שרס"ג התנגד לאמונה זאת בכל תוקף
וידוע שרבנו לא התייחס לעניין כלל ועיקר (אני משער שהוא לא ראה עניין להזכירו או שבתקופתו רעיון זה לא היה נפוץ),
רציתי לדעת מה מקור מחשבה זו שיש גילגול נשמות? האם יש דרך שאפשר לומר שהדבר נכון?
הרי זה סותר את עניין הבחירה חופשית, אם אדם יורד לעולם ואז מכריחים אותו לשוב בשביל לנסות לתקן...
זה אומר שאין לו בחירה חופשית...
דבר נוסף,
בגמרא ביבמות ס"ג עמוד ב כתוב,
אמר רבי אסי, אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, פירש רש"י שישנו פרגוד שחוצץ בין השכינה למלאכים
דבר מה לא מובן בהנהגת המנהיג את העולם
לכב` הרב שלום!
א. במקורות שונים ומרובים ביהדות מובאים רעיונות אשר אין אני מבינם בדרך אחרת חוץ לזו שישנו עוד כח בעולם חוץ לקוב"ה, כח סיסטמתי.
הגיגי אדם ותבונותיו
א.בגמרא נחלקו איזהו עץ היה עץ הדעת,יש אומר תאנה היה יש אומר חיטה היה וכו',ולגבי איסור אכילת העץ לא נאמר "ויאמר ה' אל אדם" אלא "אל האדם" משמע שאיסור הוא למין האדם לדורות,אז מדוע כיום לא ננהג איסור במינים אלו משום ספק דאורייתא לחומרא?
היש חובה להתאבל על נפטר שתרם, קודם מותו, את גופתו למדע?
האם בכל מקרה יתייחסו הפוסקים לצוואה כזו ככפירה בתורת ישראל ואף יורו לקברו מחוץ לגדר?
הישנן נסיבות שמצווה להביאו לקבר ישראל למרות שציווה גופתו לצרכי מחקר?
ממתי מתחילים דיני האבל במקרה זה, בעת הפטירה או בעת הבאת הגופה לקבר לאחר סיום המחקר?