תוכן
דרכו הרוחנית וההיסטורית של עם ישראל, החל מציוויו של אברהם אבינו להתנתק מחברה אנושית מושחתת וכוחנית ועד לשיבת העם לארצו. לאורך הדורות, האמונה באל אחד והדבקות בערכי התורה היו הכוח המרכזי ששמר על אחדות העם והחזיק אותו למרות גלות ארוכה ופיזור עולמי.
בניגוד לתרבויות המבוססות על כוח ואינטרסים, המורשת האברהמית מקדשת אהבה, אחווה ומוסר בין אדם לחברו, שהם התנאי הבסיסי לכפרה ולשלום פנימי. לכן יש להכיר בתנך ככושן הלאומי המשותף של כלל ישראל, מתוך תקווה שעתיד האנושות יושתת על הפצת דעת אלוהים ושלום עולמי.
