אזכרה בשנה הראשונה
אבי נפטר בכב אייר תשעא, יא חודש יוצא בכב בניסן תשעב ביום שבת שמיני של פסח
מתי עלינו לקיים את האזכרה ומתי את הלימוד והתפילה
קרדיט: הכתבה פורסמה באתר בחדרי חרדים- משה ויסברג.
האדמו"ר מצאנז הגיע לניחום אבלים בבית הרב אברהם חמדי מנתניה, היושב שבעה על פטירתו הטראגית של בנו עודד ז"ל.
עודד, מתלמידי ישיבת 'מצפה יריחו', נשרף למוות בעת שישן בחדרו בישיבה. טרם שנשרף הצליח להציל את שני חבריו שנמלטו מהחדר – וניצלו בנס.
'בחדרי חרדים' מגיש את התמליל המלא מפגישת האדמו"ר והאב השכול:
ר"א חמדי: האדמו"ר, אנחנו מאמינים באמונה שה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך, אנו מאמינים שהוא עלה למעלה עם המעשים הטובים שלו, אבל לנו זה חסרון, שברון לב על הבן שלנו שעלה בסערה השמימה, הוא כבר לא כאן אתנו.
האדמו"ר פתח בדברי חיזוק: מצאנו אצל אהרן הכהן, אחרי שנשרפו בניו נדב ואביהוא, נאמר (ויקרא י, ג) "וידם אהרן", ואם התורה מספרת זאת כשבח על אהרן הכהן שהיה שקול כמשה רבינו, הרי שזו מדרגה גבוהה ביותר. את דרכי ה' אין אנו יכולים להבין, אנו קטנים מכדי להבין את דרכי הבורא איך שהוא מנהל את העולם. רק לעתיד לבוא, בביאת משיח בקרוב מאד, אז ימלא שחוק פינו, כי אז יתברר שכל מה שבכינו והצטערנו היה בגלל שלא הבינו את דרכי ה', ואז נבין שהכל מושלם בדיוק כמו שהיה צריך להיות ושהכל היה לטובה. היום אי אפשר להבין זאת, וכנראה שהיו צריכים עוד קרבן ציבור שיכפר על הדור. ממש לא יאומן כל הסיפור הנורא.
ר"א חמדי: הוא ישן בחדר השינה, ובאמצע הלילה הרגיש שפרצה שריפה מתנור חימום, והוא מיד נכנס לחדר פנימי שישנו שם שני בחורים וצעק להם שיש שריפה והם הספיקו להימלט, ואילו הוא כנראה התמוטט כתוצאה משאיפת עשן ולא הצליח לברוח ה' ישמור.
האדמו"ר: הוא עוד זכה להציל שתי נפשות, וגם מצוה זו הספיק לקחת עמו לעולם העליון. אנו יכולים להתחזק רק בזה שיודעים כי קרובה ישועתנו לבא ואלו הם חבלי משיח אחרונים. מלבד זאת אין מה לומר. נאלמתי דומיה. כתוב בספרים הקדושים שישנם נשמות שמבקשות מה' שיהיו רק זמן קצר בעולם ושיוכלו לתקן במהירות את מה שצריכים לתקן ואת השליחות המוטלת עליהם. רק מי שמכיר את כל סדרי העולם וכל גלגולי הנשמות מבריאת העולם עד סופו, הוא יודע שהכל לפי חשבון מדוקדק.
ר"א חמדי: אנו מאמינים באמונה שלימה בה' יתברך ולא מפקפקים חלילה. יש לנו אמונה מלאה בה' שהוא משגיח עלינו, ולרגע לא היה לנו חלילה צל של ספק.
האדמו"ר: מסופר על אביו של זקיני הקדוש בעל ה'דברי חיים' מצאנז, רבי אריה לייבוש, שהיה תלמיד חכם וגאון גדול, אבל לא רצה ליטול לעצמו את הנהגת הרבנות ולכהן באחד מהישובים, ורק עסק במסחר והיה עשיר גדול והיו תחת ידו שדות וכו'.
פעם פרצה שריפה גדולה בעירו והאש התפשטה ועברה מבית לבית, שהיו עשויים מעצים וקש, ואף על ביתו לא פסחה הדליקה עד שמכל רכושו ובתיו אחד מהם לא נותר לפליטה, כי כולם היו למאכולת בפני האש המתלקחת. כשנוכח רבי לייבוש באסון אשר קרה, נעמד ברחובה של עיר והחל לרקוד ולזמר 'ברוך הוא אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים' בריקוד של שמחה משך זמן, עד שהעומדים סביבו סברו שבודאי נטרפה דעתו מגודל הצער על שנהפך עליו הגלגל וכל רכושו עלה באש.
כששאלוהו אודות מעשיו, אמר להם: איך לא אשמח, הרי אם הייתי חלילה גוי עובד אלילים, היה אסוני כבד וקשה עשרת מונים, כי גם הצלם שלי היה עולה באש ואז לא היתה בידי ברירה אחרת כי אם לאבד עצמי לדעת כי הייתי נשאר בודד לגמרי, אבל הודו לה' אשר הגדיל חסדו עמדי, שיהודי הנני, בן לה' אלוקי אשר הוא נשאר עמי עכשיו כפי שהיה קודם לכן, ומאחר שכן, איך לא אשמח וארקוד לפניו
ואמרו עליו צדיקים, שבזכות דיבורים אלו זכה לבן שהאיר את העולם בתורתו ועבודתו ה'דברי חיים' מצאנז זצ,ל כך אנו צריכים לדעת שבלי אמונה אין לנו במה להתחזק, ורק כשיודעים שהנשמה היא דבר נצחי והיתה קיימת עוד לפני בואה לעולם והיא נשארת גם אחרי המוות, אז כל המבט הוא אחר. אכן צריכים להתאבל ולהצטער כי סוף כל סוף קיום המצוות שייך רק בעולם הזה, אבל מצד שני צריך גם להתנחם.
המשיך האדמו"ר: כתוב בתהילים (כ, ט) המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד, והכוונה שהגויים כשיש להם צרה המה כרעו ונפלו, שנופלים על ידי זה לגמרי ומסוגלים ליטול את נפשם כי אין להם במה להתחזק, אבל בני ישראל "ואנחנו קמנו ונתעודד", כשיש אצלנו צרה ח"ו אנו מתחזקים בה' אלקינו ועי"ז קמנו ונתעודד, ורק הקב"ה הוא יכול לנחם בשלימות ובנחמה אמיתית, והוא כבר צריך לבוא ולנחם את כל עם ישראל.
ר"א חמדי: אמן.
האדמו"ר: אתם יושבים מעוטף בטלית שזהו מדינא דגמרא. אצל בני אשכנז נשתכחו הרבה מסורות ומנהגי ישראל מזמן הגמרא עקב ריבוי הגלויות והגירושים ממדינה למדינה, אבל אתם בני תימן נשארתם במקום אחד וכך נשתמרו הרבה מסורות, וצריכים להתחזק במנהגי אבות. מנהגי תימן הם מאד מקוריים.
וקם האדמו"ר ואמר המקום ינחם וניחמם בדברי תנחומים.
אבי נפטר בכב אייר תשעא, יא חודש יוצא בכב בניסן תשעב ביום שבת שמיני של פסח
מתי עלינו לקיים את האזכרה ומתי את הלימוד והתפילה
שלום רב, גיסי נפטר ביום כ"א בכסלו תשע"ד בשעה 12:50 בצהריים, קבורתו נעשתה באותו היום בשעה 20:00 התאריך העברי היה כ"ב בכסלו (תאריך לועזי 24.11.13) אנו מרוקאים ולא יודעים מתי לקיים אזכרה 11 חודשים. בד"כ אנו עולים לבית העלמין ואח"כ הולכים לבית כנסת לתפילה + סעודת מצווה. ידוע כי יש כאן בעיתיות בשל כך שאנו הולכים לבית העלמין בתאריך עברי אחד ואת התפילה בתאריך אחר אך המשפחה גרה רחוק ולא יכולים להגיע יום אחרי יום. אשמח לקבל את התאריך העברי והלועזי למועד קיום האזכרה היות וממש התבלבלנו. באותה הזדמנות גם מה התאריך בו יש לקיים את האזכרה של השנה.
שלום לכבוד הרב!
בהיותי בבית הקברות ראיתי מצבות עליהם מוטבעים תמונות הנפטרים. האם יש עם זה בעיה הלכתית? אם כן - למה? כ"כ, האם מצבה חייבת להיות שטוחה בלבד או שהיתן להוסיף לה לוח שיש לגובה?
שאלה?
רציתי לשאול אחרי כמה זמן מותר ללכת לשמחות אירועים(חתונות בר מצווה בריתות וכו...)אחרי שמישהו נפטר?
-הורים
-ילדים
-אחים ואחיות
תודה רבה
כבוד הרב אבי עליו השלום נפטר לפני 9 ימים, אני ואחי ישבנו שבעה וכרגע אנו בימי השלושים. במהלך השבעה לימדו אותי קצת הילכות אבל אך אני מרגיש שזה לא מספיק. אני בחור שמאוד אוהב להיות עם חברים ומבלה איתם המון ביחד, השאלה שלי היא מה אסור לי ומה מותר לי לעשות בשנת אבל לגבי בילוי עם החברים. כמו כן אני אמור בסוף השנה הזאת להתגייס לצה"ל כך שזו שנה שתיכננתי לבלות בה הרבה לפני שאני נכנס ל"מירוץ החיים"... אשמח אם הרב יוכל לענות קצת בפירוט לגבי האיסורים וההיתרים.
בתודה
בסד.
אבי נפטר בכ"ג באלול .
קמנו מהשבעה בערב ראש השנה .
בבית הקברות אמרו שאנו עולים לקברו בשלושים ,כלומר ב-3.10.10
אתמול נאמר לנו ע"י רב השכונה כי בחודש אלול אין מבצעים אזכרות וכי החג מבטל את השלושים,קרי,
היינו אמורים לעשות את השלושים עם השבעה.
מה הדבר הנכון לעשות ?
כבוד הרב אבי אבל בשנתו הראשונה (לאחר ה -30) האם יש מגבלה כלשהיא לגבי אירוסין/נישואין במידה ולא נקבע אף תאריך עד כה? ע"פ מנהגי תימן.
בתודה מראש.
הרב הגאון רצון ערוסי שליט"א נשא דברים בניחום אבלים בבית משפחתו של דוד בר-קפרא הי"ד, שנרצח באכזריות על ידי שוהים בלתי חוקיים בעת שעבד בשדה חקלאי במושב פדיה.
שלום כבוד הרב
1)האם אסור לי להגיד מלפני השבת לחבר חילוני שיבוא אלי בשבת ברגל כאשר הוא ישים שעון בבוקר כדי לקום וגם כל פעם שהוא יורד במדרגות הוא הרי מדליק אור ?
2)האם מותר לפועל שאין לו מה לאכול לעבוד באולפן שמקליט אשה זמרת ששרה מולו ?האם אפשר להקל שאולי הוא טרוד במלאכתו וגם הוא פועל שאין לו מה לאכול ?
3)אדם שהוא מתקן מוצרי חשמל ולפעמים מביאים אליו טלויזיה שיתקן אותה, האם מותר לו לתקן אותה ?באיזה מצב אפשר להתיר לו?והאם אפשר שאדם יעבוד בזה לכתחילה ?אין בעיה של מראית העין שיראו אדם דתי עובד בזה ?