כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון

מתוך: מסורה ליוסף, כרך ה.

שנינו במסכת ראש השנה פ"א הל' ב, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנ' היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם. ושם כתב רבינו בפירושו ופשט לשון זה ברור כמו שאתה רואה, אבל סודו וענינו אין ספק שהוא קשה מאוד. ע"כ.

רבנו שנה ולא פירש מה הוא הקושי המעיק עליו. והניח הדבר למאבקו הנפשי של כל אחד ואחד שינסה לפתור את הקושי לפי רמתו המחשבתית. ואנו לא ננסה כאן לפתור את קשיו של הרמב"ם. ורק העירונו בלבד. אך ברור כי מושג "כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון" זהו מושג יסודי במחשבת ישראל, מושג עקרוני בדת ישראל, כלומר שכל מעשה בני אדם מבוקרים מדי יום ומדי שעה ומדי רגע ורגע שנאמר לרגעים תבחננו. וכאשר ישים האדם אל לבו שיש משקיף על מעשיו וצופה ומביט על כל פעולותיו ומחשבותיו וכמשנת ר' עקיבא הכל צפוי והרשות נתונה, ולא רק על עברות חמורות אלא אף על מדות לא מהוגנות עשוי הוא ליתן דין וחשבון.

כמו שכתב רבנו עקרון זה בספרו מורה הנבוכים חלק ג' פרק ל"ו שזהו יסוד היסודות בתורת ישראל, ומשנה זו ראויה רק לר' עקיבא שהוא היחיד מאותם שנכנסו לפרדס, ונכנס בשלום ויצא בשלום. ולפיכך קבעה התורה את יום ראש השנה כיום בקרות לאדם שיבקר את מעשיו, וחז"ל קבעו בתפלה ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב איזו לשלום וכו', וכפי שאמרנו חייב אדם לפקוד גם את מדותיו והתנהגויותיו, כבר כתב רבנו בהלכות תשובה פרק ז אל תאמר שאין תשובה אלא מעברות שיש בהן מעשה. כגון זנות וגזל וגנבה, אלא כשם שצריך לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההָתֵל ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן, מן הכל צריך לחזור בתשובה. ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן מעשה, שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהן, וכן הוא אומר: יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וכו' ע"ש.

ננצל נא את נקודת הבקורת שקבע לנו הקב"ה, כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. ואלולי שקבע לנו הקב"ה יום בקורת היינו דוהרים כל ימינו וכל שנותינו מבלי משים. ננצל נא את המתנה הטובה שנתן לנו הקב"ה, כלומר את יום ראש השנה, לפשפש במדותינו והתנהגויותינו כדי שנצדיק את יום החנינה שהעניק לנו הבורא את יום הכפורים. שהוא יום מחילה וסליחה וכפרה למי ששב ועשה כל מה שצריך לעשות בראש השנה. וכפי שכתב רבנו בפ"ח דמסכת כפורים בפירוש אין מספיקין בידו לעשות תשובה, כלומר לא יסייעו ה' לעשות ביום צום כפור מה שבו יהיה ראוי שיתכפר לו באותו היום.

יוצא אפוא כי ראש השנה ויום הכפורים תלויים וקשורים באדם עצמו, אם ננצל את ההזדמנות שהעניק לנו בורא עולם ברחמים הרי נכָתב ונחָתם לחיים, ואנו מאחלים לכולכם תכתבו בספר החיים ובספר הזכרון.

כ"ד יוסף קאפח

דברי מו"ר הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל למתפללי ביהכנ"ס "יד הרמב"ם" קריית אונו ערב ראש השנה שנת התשנ"ט

אע"פ שחזקה על כל אחינו יוצאי תימן, שנידדו שינה מעיניהם בכל חדש אלול והתעוררו וניעורו לאמירת ה"אשמורות" כמנהג אבותינו מקדם קדמתה.

הרי בעשרת הימים הללו חייב כל אדם ביתר שאת ליעור ולהתעורר לקום בלילות לאמירת נוסח ה"אשמורות", וירבה בלימוד התורה ואהבת חסד כדי להכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. ומן השמים יסייעונו על מעשה רצונו כרצונו.

(דברי הרה"ג יוסף קאפח בסוף סידור שיח ירושלם לר"ה).