קהילת 'שערי ציון' ביישוב יד בנימין שבמועצה האזורית נחל שורק ערכה סדנה מיוחדת לילדי כיתות ד'-ח' שמטרתה להעצים את תפילת הילדים באיכות ולא רק בכמות.
תפילה ללא כוונה כגוף בלא נשמה
במקומות רבים בארץ נוהגים לערוך עצרות תפילה של ילדים. התפילה כוללת לרוב קריאת מספר פרקי תהילים ותפילת מי שברך. במנהג זה נחסרת מקומה של התפילה בציבור יחד עם אבא וכל הקהילה. כמו כן נגרעת מהילדים הכוונה בפירושי המילים והנוסח שתיקנו חז"ל.
למעשה ילדים רבים מגיעים לגיל המצוות כך שאינם מבינים את מילות התפילה ואת משמעותה וממילא קשה להם 'להתחבר' אליה.
ביוזמתו הברוכה של חבר הקהילה מר גיל משרקי חוברה תוכנית שמטרתה להעמיק באיכות התפילה. הילדים זכו לסדרת מפגשים שהועברו ע"י הרב עופר סרי ללימוד התפילה ויסודותיה.
מטרת הסדנא הייתה לחבר את הילדים לנוסח התפילה בהבנת פשט המילים ואת הגיונות הלב המשולבים בתוכה בכמיהה לגאולה שלימה וברכה לכלל עם ישראל.
כל משתתף קיבל סידור תפילה תימני "תכלאל" אישי בו סיכם לעצמו את הנלמד בלימוד פשט ועומק הברכות שתיקנו חז"ל בנוסח קבוע לכל עם ישראל. לאחר מכן הוסיפו הילדים בקשות אישיות לכל ברכה בהתאם למשמעותה. הילדים קישטו את הסידור בקישוטים מיוחדים וכך גם הושם דגש לפיתוח קשר אישי לסידור התפילה בתקווה שילווה את הילד לכל ימי חייו.
מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם
בצל המצב הביטחוני הושם דגש על הכמיהה לגאולה ותפילה לשלום נפגעי הטרור. בתפילותיהם האישיות המרגשות של הילדים ניתן היה לראות כיצד הם מחוברים לכלל עם ישראל. לדוגמא כך כתב אחד הילדים:
'אנא ה', תן לי חכמה ותבונה הרבה מאוד ותן לי שלא אכעס, ותהרוג את כל המחבלים ואת כל אויבנו. ורפא את כל חולינו. ושלא יהיו עוד פיגועים בארצנו. ושירד הרבה גשם בארצנו'.
בתפילות רבות של הילדים כמהו הילדים לבניין בית המקדש לביאת המשיח לצד תפילות אישיות לרפואת בני המשפחה ולפרנסה טובה. אף על פי שמדובר בילדים בגיל מאוד צעיר, התמורות הקשות שעוברות עליהם כחלק מכלל עם ישראל מוצאות את מקומם בתפילה כנה מול הקדוש ברוך הוא.
בערב הסיום נבחנו הילדים על שאלות מתוך הנלמד והפגינו בקיאות רבה והוענקו לכל משתתף תעודות וסידור התפילה האישי בו השקיעו. לאחר מכן, הוקראו התפילות האישיות המרגשות שנכתבו ע"י הילדים במהלך בסדנא.
אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב
הקהילה שכמחצית מחבריה הינם ממגורשי גוש קטיף תותבב"א בהנהגתו של הרב אליקים צדוק שליט"א ידועה בפעולותיה החינוכיות להנחלת מורשת אבות לדור הצעיר שנותנות פירות בעין יפה וזוכים הם בילדים מצוינים בהלכה ובמידות טובות.
את הקמת בית הכנסת לקהילה לאחר הגירוש מגוש קטיף התנה רב הקהילה בהקמת מסגרת מארי ללימוד תורה לילדים. כיום, הקהילה נמצאת בעיצומו של בניין בית כנסת קבע, אליו עתידים הם לעבור בראש חודש ניסן הקרוב וקוראת לציבור לתמוך ולתרום לבניין זה. בניין זה הוא המשך של רוח גוש קטיף כשבמרכז הפעילות עומדים הילדים במסגרת חוג ה'מארי' המונה מעל ל-70 ילדים לקריאה בתורה בהגייה התימנית המקורית תוך שהם שותפים פעילים בכל חלקי התפילה והקריאה בתורה מידי שבוע.
המעוניינים בסיוע להקמת סדנת תפילה או לתרומה יכולים לפנות במייל - [email protected]
תכנים לקריאה נוספת
האם הלכות נידוי שבמשנה תורה נוהגות גם בזמן הזה?
לכבוד הרב,
הרמב"ם מביא בהלכות תלמוד תורה הלכות רבות שעוסקות בנידוי
האם הלכות אלו נוהגות בזמן הזה, ואם לא, מה המקור לביטולן?
ראיתי אחרונים שכתבו שבזמן הזה המלכות אוסרת לנדות ועל
כן לא מנדים. אבל לדוגמה במדינת ישראל, האם קיים חוק שאוסר נידוי?
על פניו נראה ברור שלא נוהגים בענייני נידוי וחרם בזמן הזה כלל
ובכל המדינות. שואל מה המקור לכך.
בברכה
מה יכולה ההלכה לתרום לקיום תהליך תקין וראוי של מינוי לשרות הציבורי?
מהם המגרעות של השיטה המודרנית (הקרויה "דימוקרטית") לבחירת מינויים לתפקידים ציבוריים בכירים?
האם גילוי פרטים שקשורים בהתנהגותו של מועמד למינוי הינו תקין או שזה גובל ברכילות ולשון הרע?
האם הסקופים שמחפשת התקשורת עלולים לגרום לדחיית הצטרפותם של אנשים מוכשרים לשרות הציבורי?
מהי הדרך המאוזנת שעל החברה לאמץ בתהליך מינוייים לתפקידים ציבוריים בכירים שיעודד הצטרפות כשרונות מחד ושמירה על טוהר המידות מאידך?
כבוד האשה - צניעות כערך המשפיע על הלכות השתתפותן בלויות ודרכי ההספד לנשים
דברי הספד שנשא מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו לזכרה של המנוחה שושנה עפג'יין ע"ה
ההתנהגות הראויה בבית האבלים בנסיבות מגפת הקורונה
שימו לב- ההנחיות בהלכה זו תואמות לדרישות משרד הבריאות בזמנו. על כן יש להוועץ הלכה למעשה עם מורה הוראה בהתאם להנחיות משרד הבריאות העדכניות כיצד לנהוג.