מתי מציינים אזכרה ראשונה למי שנקבר בי׳ בכסלו תשפ״ד, כשהשנה מעוברת?
חמי נקבר ונפטר ב י' בכסלו תשפ"ד.
מתי אזכרה שנה?
להלן מכתב שכתבתי לרב רא"ם הכהן ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב, בעקבות מאמרו בעלון שבת בשבתו מטעם מכון צומת פרשת פנחס תשע"ו. שם כתב הרב שהמנהג להכניס מיטת המת לתוך בית המדרש ולהספידו שם, מבוסס על פשט התלמוד במגילה כח ע"ב בו מסופר על כמה אמוראים שהספידו הספד שלרבים בבית הכנסת. ובמכתבי לכבוד הרב ביקשתי להציע גם דרך אחרת ע"פ דרכו ובאוריו של מו"ר הרב קאפח.
בתמונה: הנשיא ריבלין נושא הספד על הרב מיכאל מרק הי"ד בישיבת עתניאל (הלל מאיר TPS)
"ומספידין בהן הספד של רבים. היכי דמי הספידא דרבים? - מחוי רב חסדא: כגון הספידא דקאי ביה רב ששת, מחוי רב ששת: כגון הספידא דקאי ביה רב חסדא. רפרם אספדה לכלתיה בבי כנישתא, אמר: משום יקרא דידי אתו כוליה עלמא. רבי זירא ספדיה לההוא מרבנן בבי כנישתא, אמר: אי משום יקרא דידי, אי משום יקרא דמיתא, אתו כולי עלמא".
לכבוד הרב הלן בעומקה של הלכה הרב רא"ם הכהן יצ"ו
יישר חילך על מאמרך על דין ספד המת בבית מדרשו, וברשותך אעיר קנצי מילין למען "ישוטטו רבים ותרבה הדעת" וסליחתי על האריכות:
אכן כבר כתב רב נטרונאי גאון ונפסק בשו"ע שמ"ד,כ שיש להכניס המת שהיה גדול בתורה ולהספידו במקום ששם היה עומד ודורש לרבים. וכן מקובל לעשות בישראל לגדולים בתורה (וכ"כ ביבי"א ח"ז יו"ד סי' לא במכתבו לרבה של קרית עקרון הרב שלום קהא נע"ג, שרק לגדול בתורה שהוא גם מרא דאתרא ולא בכל תלמיד חכמים, אם כי פשט הספד שלרבים בתלמוד לכאו' תלוי בגדולת המספיד ולא בנספד וכדבריך) או כדבריך ומנהג מקומכם ביישוב עתניאל תובב"א לעשות כן גם לקדושי עליון שנרצחו כר' מיכאל מרק הי"ד (ע"פ הוראת הרב אברהם שפירא נע"ג שהבאת במאמרך).
אך אחר בקשת הס"ר, אפשר שאין זו פשט הגמ' במגילה והכוונה שם היא להספדים שהיו מספידים לאחר הקבורה. הגע בעצמך, כלום היו מניחים את מיטת כלתו של רפרם קבל עם ועדה? והרי הלכה פסוקה היא (אף שלא מקפידים עליה בימינו למעט בני תימן ואולי משום שאנו בעידן "השויון" שבין המינים...) הביאה רבנו בהל' אבל יב, ה: "אבל אין מניחין מטת האשה ברחוב לעולם שזה גנאי לאשה, אלא סמוך למיתתה קבורתה." הדגיש רבנו לעולם.
וכך נראה גם מתשובת הרמב"ם סי' קסא שנשאל על מנהג באלכסנדריה "והמנהג אצלנו באלכסנדריא להביא המת בשחרית ולשימו בחצר בית הכנסת, עד אשר יתפללו הצבור שחרית ואז יביאו את הדיין והחזנים ומקצת הקהל סביב המטה ויאמרו צדוק הדין וקינות כל אחד מהחזנים, ואחר כך יוציאוהו לבית הקברות. האם זה הספד של רבים אם לאו? ועוד, אם אחד מן האבלים לא יוכל לעלות לבית הקברות, בין משום ריחוקו או בגלל גשמים או שמועה, כל שבעת ימי אבלותו יבואו אצלו בבית הכנסת בגמר תפלת שחרית ויאמרו הבאים צדוק הדין וקינות. האם זה הספד של רבים אם לאו? ותשובתו: "ואין הספד של רבים, אלא דבר יוצא מן הכלל ובלתי רגיל, שבא אליו איש גדול המעלה שאין מנהגו לבוא להספדות, ויבואו האנשים אחריו בגלל בואו. וצורת ההתקהלות הגדולה היוצאת מן הכלל ידועה ואינה צריכה לתוספת ביאור. ומה שראינו בפוסטאט, שאומרים קינות כל השבעה ימים לפני האבלים בבית הכנסת, דנו אותם בזה לכף זכות ואמרנו אולי זה המקום, שקוראים אותו כותל האבלים אבל אם נבנה להיות בית כנסת גמור, אסור לומר בו קינות על מת, אלא אם יהא הספד של רבים. וכתב משה".
כמה הלכתא רבוותא יש ללמוד מתשובה זו:
א. ההיתר של הספד שלרבים תלוי במספיד הנוכח שם ולא בגדולת המת. ולא כשיבוש שבדפוס הל' תפלה יא ז שהעתיקו: כגון שיהיה שם הספד גדולי חכמי אותה העיר והנוסח הנכון הוא: בהספד גדולי וכו'. וכבר הוער ע"י הרב קאפח. וכ"כ הרב רבינוביץ בי"פ וציין שהאות בי"ת נמצאת תלויה בכ"י המזרחי שלפניו.
ב. השאלה שנשאל רבנו האם מותר להכניס המת לחצר בית הכנסת להספידו. לחצר- ולא להיכל עצמו. ואפילו לזה ענה הרמב"ם בשלילה. ונראה שלא כלל הכנסת המת גדול בתורה ככל שיהיה ודלא כגאונים. וכך נוהגים בני תימן שמעולם לא הכניסו המת לתוך בית הכנסת.
ג. הספד שלרבים הוא גם או בעיקר לאחר הקבורה כפי שהיה נהוג בימיו, לתוככי בית הכנסת. וכ"ז כבר נתבאר ע"י הרב קאפח בפירושו למשנה תורה ס' אהבה מהדורתו עמ' רלד אות כא יעויין שם. והנה לפי הסברו מורי קאפח שם, אם מדובר בהספד בלא נוכחות מיטת המת- מה חידוש בדבר? כלום אין להספיד ולומר דברים לזכרו של המת בבית הכנסת? לכן בתשובה הנ"ל נזכר שמבקשים לומר על המת בביה"כ צידוק הדין וקינות- לא בדברי תורה או הספדים המתובלים בפסוקים ובדרשות מדובר, שהרי לזה לא צריך "היתר" את מה שלכאורה נראה היה לאסור, אלא בקינות ערוכות שהיו אומרים על המת, קינות הללו אין בהם פסוקים ולא דברי תורה כלל אלא רק התייחדות עם צער המיתה והאבלים.
דומני שבני תימן הם היחידים שעדיין מספידים קינות על המת משך כל שבעה(נהוג בין מנחה לערבית) ראה בסידור שיח ירושלים של מורנו הרב קאפח עמ' תסד ובכל סידור תימני אחר ניתן למוצאו. אישית נוכחתי רבות בהספדים שלאחר הקבורה על זקני תימן נוחי נפש(באותן מקומות שיודעים מסורת מהי), וכמה הדבר מרשים ובאותה מידה מעורר נהי ויגון. ולעיתים תכופות קינות אלו עוררו את הנשים שישבו בחדר הסמוך גם הן לקונן ולבכות(כך היה נהוג בעבר שהנשים יושבות ומתאבלות בחדר נפרד ולא בסמוך לגברים).
אלא שלכאורה הספד שלרבים זה שלאחר הקבורה מה מקומו בבית הכנסת ומדוע לא יעשה בבית האבלים? הנה בתשובה הנ"ל מוכח שכך היו עושים בפועל: "ומה שראינו בפוסטאט, שאומרים קינות כל השבעה ימים לפני האבלים בבית הכנסת, דנו אותם בזה לכף זכות". כנראה נהגו כך באפס מקום בבית או שהיו רוצים לעורר ההספד ויצאו האבלים במיוחד לבית הכנסת לעשות ההספד שם (מנהג זה שהאבלים יוצאים במהלך השבעה מביתם לבית הכנסת לעשות שם הספד לא שמעתי שהיה נהוג בתימן), אך על המציאות המתוארת בתשובה זו קשה לחלוק.
ואמנם אין לשלול אפשרות שהיו מספידים ומקוננים קודם הקבורה בבית הכנסת ואת המת הניחו במקום אחר ואולי בינתיים היו עושין לו טהרה כנהוג.
ענותך תרבני,
ביקר, נהוראי יהב
לרב נהוראי
ישר כח על ההתיחסות ועל דבריך החשובים
להלכה בודאי השו"ע התיחס להכנסת המיטה וממילא גם אם דבריך מדויקים ברמב"ם להלכה הדיון הוא על המיטה הרוגי מלכות יש להם גדר בפני עצמו
בברכת כהן באהבה
רא"ם
חמי נקבר ונפטר ב י' בכסלו תשפ"ד.
מתי אזכרה שנה?
שלום לרב
רציתי לשאול לגבי מחילה מנפטר עד כמה קריטי התנאי של עשרה בני אדם. עליתי על קברו, קראתי תהילים לעילוי נשמתו וביקשתי מחילה. הייתי לבד. האם יצאתי ידי חובה?
שלום רב!
האם מותר לתלות בבית אבל תמונת אביו שנפטר באותה שנה?
לרב שלום!
אני חייל המשרת כרגע בסדיר.
ככל הידוע לי אם חס וחלילה יתרחש אסון הגירוש על כל יהודי לקרוע קריעה ולהתאבל.
א. האם זה נכון?
ב. האם אני כלובש מדים מחוייב בקריעה ומה עוד צריך לעשות בתור יהודי פרטי על פי ההלכה לאות אבל על אסון לאומי זה?
אבקש שהרב אם יוכל יפרט את תשובתו כדי שאוכל להבין ממנה מה עלי לעשות.
בתפילה לישע עמנו בקרוב ממש!
ע.
שלום וברכה לכבוד הרב,
. כמה שאלות במחילה מכבודך
1. האם יש הבדל לעניין כיסוי המת בעפר בין האבלים עצמם לבין שאר המשתתפים? יצא לראות כמה פעמים שאמרו שלאבלים אסור לכסות..
2. לגבי "מאן דקפיד.." , האם מי שמקפיד לכאורה וחושש לעין הרע או לעניין פתיחת פה לשטן וכו, האם לשיטת רבינו, הקב"ה כן קבלן הביצועים שלו, הרי אנו אומרים שאין מה לחשוש והקב"ה לא קבלן הביצועים של כמה שאנו מדברים. אז מה לגבי מי שמקפיד, ההשגחה אליו משתנה?!
שלום הרב,
א. ביקור בבתי קברות , לנשים, מותר?
ב. לצורך לווי מת , קבורתו
ג. לצורך הדרכה והסבר(הן כמדריכה והן כשומעת)
תודה רבה
מחר תתקיים הלווית חלל צהל אלוף משנה חממי אסף כשגופתו עדיין חטופה ביידי החמאס כיצד ההלכה מתייחסת לעניין זה?
כבוד הרב שלום וברכה
1. האם מותר כשעולים לקבר של מישהו למשל באזכרה ללכת כדרך אגב לקבר של מישהו אחר? או שיש בזה איסור?
2. האם יש איסור לאישה בנידתה לעלות לבית העלמין?
3. האם יש איסור לאישה בנידה ללכת לביכנ"ס או לגעת בספר תורה?
4. מה איסור אישה בנידתה חוץ ממגע בעל?
תודה מראש
1 מענה לשאלות הלכתיות בתקופת אבלות
האם רב הנמצא בתקופת אבלות רשאי להשיב לציבור על שאלות הלכתיות שאינן עוסקות בענייני אבלות, או שיש בכך משום איסור/מניעה הלכתית?
2 אבלות והשתתפות בחנוכת הבית:
א. האם אבל בתוך שלושים רשאי להשתתף בסעודת "חנוכת הבית"?
ב. מה הדין באבל על אביו או אמו הנמצא בתוך שנת האבלות – האם רשאי להשתתף בסעודת חנוכת הבית?
ג. ומה הדין כאשר האבל עצמו מוסר שיעור תורה במסגרת סעודת חנוכת הבית - האם עצם העברת השיעור משנה את הדין, והאם מותר לו להשתתף בסעודה בנסיבות אלו?
לכבוד הרב הי"ו לום וברכה דודתי יושבת שבעה על אמא מיום רביעי שעבר במוצאי שבת נפטרה אחותה של דודתי ונקברה בלילה
א. האם עושים סעודה ביום השביעי לאבלות של האם כי הם בתוך השבעה של האחות?
ב. האם עולים לקבר ביום השביעי של אבלות של האם? תוך כדי שבעה של האחות?
ג. כיצד עליהם לנהוג בעניין הסעודה והעליה לבית הקברות על האם?
ד. האם מותר היה לקבור את הבת ואת האם בקבר אחד? ז"א אחת על השניה האם יש היתר לקבורה בקומות באותו קבר?
תודה וברכה .