מנהגי תימן
בשעה טובה ומוצלחת נישאתי לבחור עירקי.
עד לחתונה, נהגתי כמנהג אבי, כעת אני נוהגת על פי דרכו של בעלי, פסקיו של הרב עובדיה יוסף.
אצל הורי, התימנים, נוהגים לומר בקידוש, "לחיי" ולא "לחיים",
מהו מקור המנהג? האם יכולה אני להמשיך לומר "לחיי" או שאני צריכה לומר לחיים", כמנהג בעלי ( שמבחינתו זה בסדר )?
אני מבינה שקיימים תימנים שממשיכים לנהוג כמנהג אבותינו, על פי הרמב"ם ויש כאלה שקיבלו עליהם מנהג ארץ ישראל ונוהגים כמרן, נודה לך אם תוכל להסביר לנו את עניין זה.
בברכה ותודה.
כולם מתכוונים לאותו רעיון ששתיית יין הקידוש תהיה לחיים ולא למוות רוחני, כי יין ישמח לבב אנוש, אבל היין הוא גם היסוד לשכרה, וישת מן היין וישכר, ויתגל...
ולכן מה לי לחיי מה לי לחיים.
בין כך ובין כך אם אין בעלך מקפיד, את יכולה להמשיך בהרגלך. הבעיה תתעורר בע"ה, כשיהיו ילדים בני חינוך, שאז יש להניח שבעלך יהיה מעוניין לחנכם לפי מורשתו, ולא טוב שילדים יראו אבא ואמא, שכל אחד מהם נוהג אחרת.
אכן יהודי תימן באופן יחסי משאר העדות יותר אדוקים בפסקי ההלכות של הרמב"ם. אני מניח שכשייבנה ביהמ"ק, כל בית ישראל יזדקקו לו, כיוון שהוא היחיד שכתב הילכתא למשיחא, דיני הטהרות ודיני המקדש והקרבנות.